בוראקאי: חוף לבן, שקיעות ופארו
בוראקאי עם החוף הלבן בתחנות 1 עד 3, חוף הפוקה, תצפית הר לוהו, שייט בין האיים, שקיעה בסירת פארו וקייטסרפינג בבולבק, כולל דמי כניסה, הגעה דרך קטיקלן וקליבו ומתי כדאי לנסוע.
בוראקאי היא האי הקטן שכמעט כל מי שבא לפיליפינים רוצה לראות לפחות פעם: רצועת חול לבנה ורכה כמו קמח, מים רדודים בצבע חלבי-טורקיז, ושקיעות שמרגישות כמו מופע יומי. האי באורך של כמה קילומטרים בלבד, ולכן אפשר לעשות כמעט הכול ברגל או בטוק-טוק. הוא מתאים למי שרוצה חוף, שייט ובילוי בלי הרבה תכנון. כדאי לשלב אותו עם סבו ובוהול או עם פלאוואן, ואת התמונה הכללית של הארץ תמצאו במדריך הסקירה.
.jpg%3Fwidth%3D1280&w=1600&q=75)
למי בוראקאי מתאים
לזוגות, לחבורות חברים ולמשפחות שרוצות חוף נוח עם הכול בהישג יד. למי שאוהב סירות ופעילויות ים: שייט, צלילה, גלישת רוח וקייטסרפינג. פחות מתאים למי שמחפש אי בלי אנשים: החוף הראשי עמוס מאוד ברוב השנה. אם אתם רוצים קצת שקט, חפשו מלון בקצה הצפוני או בחוף הפוקה, או בתחנה 3.
החוף הלבן ושלוש התחנות
החוף הלבן (White Beach) משתרע על כארבעה קילומטרים בצד המערבי של האי, ומחולק ל"תחנות" לפי נקודות הסירות הישנות.
- תחנה 1: הצפונית והשקטה ביותר, עם החול הרחב ביותר ועם מלונות יוקרה. מתאימה לשחייה ולהליכה בבוקר.
- תחנה 2: הלב של האי. כאן נמצאים D'Mall, הקניות, הבארים והמסעדות, וגם רוב הפעילות בערב. הכי הומה ותוססת.
- תחנה 3: הדרומית, רגועה יותר, עם מלונות תקציביים ומסעדות פשוטות. מתאימה למי שרוצה קרבה לחוף בלי המולה.
ההליכה לאורך החוף, מקצה לקצה, אורכת בערך שעה. הכי נעים ללכת על שפת המים, שם החול מוצק, ובשעות הבוקר המוקדמות ובשקיעה.
האטרקציות המובילות
- חוף פוקה (Puka Shell Beach): בצפון האי, חוף ארוך ופחות עמוס, שנקרא על שם צדפות הפוקה שעוטרות את החול. אפשר לשחות בו כשהים רגוע. כשעה עד שעתיים.
- הר לוהו (Mount Luho): נקודת התצפית הגבוהה של האי. מראה את כל החוף, את הים ואת האיים הסמוכים. מגיעים בטוק-טוק או בקטנוע, ועולים אחר הצהריים לנוף ולשקיעה. שעה.
- שייט בין האיים (island hopping): סירה לחצי יום שעוצרת בכמה איים ובשוניות. שואלים מראש מה כלול במחיר (ציוד שנורקל, ארוחה, דמי כניסה לאיים). טיפ: משווים בין כמה מפעילים לפני שסוגרים.
- שקיעה בסירת פארו (paraw sailing): סירות מפרש מסורתיות עם שני מצפנים, שיוצאות עם אור אחרון לשייט קצר בשקיעה. אחד הרגעים הכי זכורים בבוראקאי. כשעה.
- קייטסרפינג בבולבק (Bulabog): החוף המזרחי של האי הוא מקום הרוח. כשנושבת הרוח המזרחית, מגיעים לשם גולשי קייט וגולשי רוח, ויש בו בתי ספר למתחילים. גם בלי לגלוש כיף לשבת בבר ולהסתכל.
.jpg%3Fwidth%3D1280&w=1600&q=75)
חובה לעשות
- לצפות בשקיעה מהחוף, ועוד יותר טוב מסירת פארו.
- לעלות בבוקר להר לוהו, או לפחות לתצפית.
- לשחות בחוף פוקה ולהמשיך לשייט בין האיים.
- לראות גולשי קייט בבולבק, גם אם לא גולשים.
אוכל מקומי
באזור D'Mall ובסמטאות שלידו תמצאו דוכני אוכל קטנים ושוק ירקות ופירות. טעמו סיניגנג (sinigang), מרק חמצמץ עם תמרהינדי, אדובו (adobo) של עוף או חזיר ברוטב סויה וחומץ, וקינילאו (kinilaw), דג חי בחומץ ובלימון בסגנון סביצ'ה. בחוף מגישים דגים וצדפות על הגריל. לקינוח האלו-האלו. התאמנו ארוחות ערב לשקיעה: שולחנות על החול מתמלאים מוקדם.
תרבות ואירועים
בינואר נערך באזור, בעיקר בקליבו, פסטיבל אטי-אטיהאן (Ati-Atihan) לכבוד הילד ישו, עם תהלוכות רועשות ותלבושות צבעוניות, ותושבים רבים צובעים את הפנים בשחור לכבוד קהילת האטי הילידית. התקופה עמוסה, ולפי PIA דצמבר 2025 היה אחד החודשים העמוסים בבוראקאי. כללי לבוש: בחוף בגדי ים, ובכניסה למסעדות וקניות שמים חולצה.
בילוי ופנאי
בבוראקאי הלילה הוא חלק מהחוויה: בארים על החול, מוזיקה חיה, ריקודי אש ומסיבות בתחנה 2. מי שמעדיף שקט יישב לארוחה לאור נרות. ביום יש מסאז' על החוף, ספא, צלילה, שנורקל ופארסיילינג. לפי PNA, האי הושבת לתיירים לכחצי שנה בשנת 2018 לצורך שיקום סביבתי, וגם אגרת המסוף הופנתה אז למימון השיקום. מאז הוא פועל תחת כללי סביבה מחמירים יותר.

דמי כניסה ואגרות
בוראקאי גובה אגרות על הכניסה, שמשולמות במעבר מקטיקלן. לפי אתר Boracay iPass הרשמי של מחוז אקלן ועיריית מליי, יש שלושה רכיבים: אגרת מסוף שמגיעה למחוז אקלן, אגרת סביבה שמגיעה לעיריית מליי, ומחיר השיט בסירה. הסכומים משתנים לפי לאום, וילדים עד גיל 5 פטורים בהצגת הוכחת גיל. הסכום המדויק העדכני מוצג בעת התשלום באתר, ולכן מחיר עדכני באתר הרשמי. אפשר לשלם מראש באינטרנט ולקבל קוד QR, ולחסוך תור בנמל. הכלי המקביל של המחוז הוא LezzGo Boracay, שמקבל כרטיס אשראי, GCash ו-Maya.
איך מגיעים ואיך מתניידים
המסלול הנפוץ הוא טיסה למנילה או לסבו ומשם לקטיקלן (Caticlan, שדה התעופה הכי קרוב לנמל), ואז הליכה קצרה לנמל הסירות. לפי Boracay iPass, מקטיקלן לשדה התעופה של בוראקאי כמה דקות, ומקליבו (Kalibo) כשעה ועשרים עד שעה וחצי. מהנמל בקטיקלן עוברים בסירה לנמל קגבן באי: 10 עד 15 דקות בסירה ציבורית, ו-3 עד 5 דקות במהיר. באי נוסעים בטוק-טוק, באופניים או ברגל. בעונות סוערות הסירות עשויות להפליג מנמל חלופי.
מתי לנסוע
לפי PAGASA, החודשים הקרירים והיבשים יחסית הם בדרך כלל בחורף, כשהרוח הצפון-מזרחית (אמיהאן) נושבת בדצמבר עד פברואר, והרוח הדרום-מערבית (הבגאט) בקיץ, ביוני עד אוגוסט. מי שרוצה ים רגוע בחוף המערבי ייסע בחורף ובאביב. בולבק בצד המזרחי מתעורר כשנושבת הרוח המתאימה. תמיד כדאי לבדוק תחזית עדכנית.
מה חדש
- שיא תיירים: לפי PIA בינואר 2026, דצמבר 2025 היה אחד החודשים העמוסים בבוראקאי בשנים האחרונות, וצפוי שאוניות תענוגות ימשיכו להגיע גם ב-2026.
- תשלום דיגיטלי: פלטפורמות Boracay iPass ו-LezzGo Boracay מאפשרות לרשום ולשלם אגרות מראש באינטרנט.
- בחינת אגרות: ב-2025 דיווחה סוכנות הידיעות הממשלתית PNA שהאגרות בבוראקאי נבחנות מחדש כדי לשמור על תחרותיות מול יעדים אחרים, ולכן כדאי לבדוק את הסכום העדכני לפני הנסיעה.
.jpg?width=500)




.jpg?width=500)

_(2025-04-18).jpg?width=500)





