החוף הדרומי של איסלנד: ויק, סקוגפוס, יוקולסארלון והקרחון הגדול

החוף הדרומי של איסלנד מסליאלנדספוס וסקוגפוס דרך חוף החול השחור ליד ויק ועד סקפטפל, לגונת הקרחונים יוקולסארלון וחוף היהלומים, עם חניה בפארק הלאומי של ואטנאיוקול, טיפים לנהיגה ועונות השנה.

נכתב ונערך על ידי שי שמאי · מייסד הקהילה תיירות בארץ ובחו״ל, עורך המדריכים

החוף הדרומי הוא הקטע של איסלנד שרוב המבקרים פוגשים ראשון: כביש מספר 1 מתפתל מזרחה מרייקיאוויק, ובכל כמה עשרות קילומטרים מחכה עוד מפל, עוד צוק, עוד קרחון שיורד אל השדה. המרחקים קצרים והנופים עצומים, ולכן אפשר לראות כאן הרבה בלי להתעייף. מי שיש לו יום אחד נוסע עד ויק וחוזר, מי שיש לו שלושה ימים ממשיך עד הלגונה של יוקולסארלון. את התמונה הכללית של המדינה ותוכנית הטיול תמצאו במדריך הסקירה, ואת ההתחלה בבירה במדריך רייקיאוויק. אפשר לשלב את הנסיעה עם המעגל הזהוב ביום נפרד.

למי החוף הדרומי מתאים

כמעט לכולם: זוגות, משפחות עם ילדים בני עשר ומעלה, חברים וחובבי צילום. רוב האטרקציות נמצאות ליד הכביש ודורשות הליכה קצרה, אז אין צורך בכושר מיוחד. מי שרוצה יותר יוצא משם לטיול רגלי בסקפטפל או לסיור על הקרחון עם מדריך. הנסיעה בקיץ קלה, ובחורף היא מאתגרת יותר ודורשת לבדוק מזג אוויר וכבישים לפני כל יום נסיעה.

האטרקציות המובילות

• סליאלנדספוס (Seljalandsfoss): מפל דק ויפה שנופל מצוק גבוה, ובחודשי החום אפשר ללכת בשביל מאחורי המים. מגיעים אליו אחרי כשעה וחצי נסיעה מהבירה. שעה עד שעה וחצי. כמה דקות הליכה צפונה משם מסתתר מפל גלופראבוי (Gljúfrabúi) בתוך סלע, שנכנסים אליו דרך סדק ורטוב. טיפ: להביא מעיל גשם, אתם הולכים להירטב.
• סקוגפוס (Skógafoss): מפל רחב וגבוה שנופל במסך אחד, ולעיתים קרובות נצבע בקשת בימי שמש. ליד המפל מדרגות לתצפית מלמעלה, ומשם מתחיל שביל ארוך לכיוון ההרים. שעה עד שעתיים. טיפ: לבוא בבוקר מוקדם או בערב כדי ליהנות ממעט אנשים.
• דירהולאיי (Dyrhólaey): צוק וקשת סלע גדולה בים, עם תצפית על החופים והים. חצי שעה עד שעה. בקיץ אפשר לראות משם פאפינים בעונת הקינון, אבל אזורי הקינון נסגרים לפעמים לביקור, ולכן כדאי לעקוב אחרי השילוט.
• חוף רייניספיארה (Reynisfjara): חוף חול שחור ליד ויק, עם עמודי בזלת ומערה וצוקים. החוף מרשים וגם חזק מאוד: גלי האוקיינוס הגדולים מגיעים רחוק על החול. שעה. טיפ: לשמור מרחק מהמים ולצפות בים מהחול היבש.
• ויק (Vík í Mýrdal): הכפר הדרומי ביותר של איסלנד, עם כנסייה לבנה עם גג אדום על גבעה ועם רייניסדראנגר (Reynisdrangar), העמודים בים. ויק היא נקודת הלינה והאוכל הטובה ביותר באזור. שעה בכפר.
• קרחון סולהיימייוקול (Sólheimajökull): לשון קרחון קרובה לכביש, עם שביל הליכה קצר עד קצה הקרחון. סיור עם קרמפונים (נעלי קרח) יוצא עם מדריכים בלבד. שעה בלי סיור, שלוש שעות עם סיור.
• שדה הלבה אלדהראון (Eldhraun): אחרי ויק הכביש חוצה שדות לבה מכוסי טחב עבה. שווה לעצור לכמה דקות ולהסתכל סביב.
• סקפטפל (Skaftafell): אזור בפארק הלאומי של ואטנאיוקול, עם מרכז מבקרים הפתוח כל השנה. משם יוצאים בשביל מוביל אל המפל סווארטיפוס (Svartifoss), מפל שמוקף עמודי בזלת שחורים. כשלוש שעות לטיול הלוך ושוב. בשנת 2026 יש תוכנית הליכות קצרות בחינם עם פארק ריינג'רס.
• יוקולסארלון (Jökulsárlón): לגונה גדולה שבה צפים קרחונים כחולים ולבנים, שמתנתקים מלשון הקרחון ושוחים לים. אפשר ללכת בשביל הקצר, ולצאת לשיט עם חברות פרטיות. שעה עד שעתיים. אחר כך חוצים את הגשר ומגיעים לחוף היהלומים (Diamond Beach), שבו חתיכות קרח נשטפות על החול השחור.
• פיאטלסארלון (Fjallsárlón): לגונה קטנה ושקטה יותר, כמה קילומטרים מערבה, עם נוף ישיר אל קרחון גדול. פחות עמוסה, ולכן נעימה למי שרוצה שקט.
• הופן (Höfn): עיירת דייגים במזרח, ידועה בלובסטר (humar). נקודת סיום טובה לטיול בן שלושה ימים.

חובה לעשות

• ללכת מאחורי המפל בסליאלנדספוס, בחודשי הקיץ.
• לעלות במדרגות סקוגפוס ולהסתכל על הנהר שמתחתיכם.
• לראות את חוף החול השחור בשקיעה, מרחק בטוח מהמים.
• לשבת ליד לגונת יוקולסארלון ולהסתכל על הקרחונים שמסתובבים.
• ללכת לסווארטיפוס בסקפטפל.

אוכל מקומי

בחוף הדרומי יש מעט כפרים, ולכן האוכל מתרכז בכמה נקודות: ויק, הופן, סקוגפוס וכפר קטן ליד מפל סליאלנדספוס. מנות שכדאי לנסות: מרק בשר כבש (קיטסופה), דג טרי של היום עם תפוחי אדמה וחמאה, והלובסטר של הופן, שנאכל בצורת מרק, בלחמנייה או צלוי עם שום. לארוחה זולה יש תחנות דלק עם המבורגרים ונקניקיות (פילסור), שהן חלק מהתרבות המקומית. במדריך האוכל והתרבות יש פירוט נוסף על המנות.

תרבות ואירועים

• מאי עד אוגוסט: עונת הפאפינים בצוקים כמו דירהולאיי.
• יוני ויולי: לילות לבנים, אור של שמש כמעט כל היממה, והזדמנות לצלם בשעות שבהן הנוף ריק.
• ספטמבר עד מרץ: עונת הזוהר הצפוני, בלילות שבהם השמיים בהירים.
• נובמבר עד מרץ: מערות קרח כחולות בקרחון, שנכנסים אליהן בסיור מאורגן בלבד.

כללים בסיסיים בטבע: לא לעלות על מחיצות וגדרות, לא לקחת אבנים או חול, ולהישאר בשבילים המסומנים כדי להגן על הטחב הרגיש.

בילוי ופנאי

החיים כאן שקטים. בערב יושבים במסעדה בוויק או בהופן, ואחרי שמתחשך יוצאים לחפש זוהר צפוני אם העונה מתאימה. מי שרוצה אקשן יכול להזמין סיור על הקרחון, שיט על הלגונה, רכיבה על טרקטורון בחוף או סיור במערת קרח.

מחירים וחניה

הכניסה למפלים ולחופים עצמם חינמית, אבל החניה בתשלום. בפארק הלאומי של ואטנאיוקול החניה בסקפטפל וביוקולסארלון עולה 1,110 כרונות איסלנדיות לרכב פרטי עד חמישה מקומות, לפי המחירון הרשמי. התשלום תקף עד חצות ביום התשלום, ומי ששילם כבר באזור אחר של הפארק באותו יום מקבל 50% הנחה. משלמים במכונות בחניון או באפליקציית Parka, והמצלמות מזהות את לוחית הרישוי. בחניונים של סליאלנדספוס, סקוגפוס וחוף רייניספיארה גם החניה בתשלום, והסכום המעודכן נמצא על השלט בחניה. שיט בלגונה, סיור קרחון ומערות קרח: מחיר עדכני באתר הרשמי של כל חברה.

איך מגיעים ואיך מתניידים

רוב המבקרים נוסעים ברכב שכור. סקפטפל נמצאת כ-327 ק"מ מרייקיאוויק, כארבע שעות נסיעה, והופן כ-136 ק"מ מזרחה משם. נסיעה ליום אחד מגיעה עד ויק וחוזרת, אבל יוקולסארלון ביום אחד מהבירה היא יום ארוך מאוד, ולכן כדאי ללון לפחות לילה בוויק או בקרבת הקרחון. הכביש בקיץ נוח. יש גם סיורי יום מאורגנים מרייקיאוויק, למי שלא רוצה לנהוג.

מתי לנסוע

הקיץ (יוני עד אוגוסט) נוח לנהיגה, ארוך באור, ומתאים למי שרוצה ללכת מאחורי המפל ולראות פאפינים. הסתיו והחורף יפים לצילום, עם זוהר צפוני ושעות אור קצרות. בחורף יש פחות שעות אור לנהיגה, אז מתכננים יום קצר יותר.

מה חדש

• החניון הראשי ביוקולסארלון: לפי הפארק הלאומי, החניון הראשי נסגר בין 2 ל-7 באוקטובר 2026 בגלל עבודות בנייה, ובזמן הזה השתמשו בחניונים של Eystri-Fellsfjara ושל Vestri-Fellsfjara. כדאי לבדוק באתר הפארק לפני הביקור אם יש עבודות נוספות.
• ניהול חדש לפארק: לפי אתר הפארק, ואטנאיוקול נמצא עכשיו תחת סמכות הרשות לשימור הטבע של איסלנד.
• אגרת תשתיות מתוכננת: לפי דיווח של RÚV מספטמבר 2026, הממשלה מתכננת אגרה של 4,500 כרונות לתיירים בשלושה אתרים (גייזר, גולפוס ופארק תינגוולייר) ולא בחוף הדרומי, ולכן כדאי לעקוב אחרי החדשות לקראת הנסיעה.

המשך הדרך

מהחוף הדרומי אפשר לחזור לבירה ולהמשיך לחצי האי סניפלסנס, או לטוס צפונה לאקוריירי ומיוואטן.