האלפים הבווריים: נוישוונשטיין, גרמיש-פרטנקירכן וברכטסגאדן

טירת נוישוונשטיין והוהנשוואנגאו, הצוגשפיצה וגרמיש-פרטנקירכן, אגם קניגסזה וקן הנשרים בברכטסגאדן. אוכל אלפיני, עונות, מחירי כרטיסים רשמיים ואיך מגיעים ממינכן.

בדרום בוואריה גרמניה נגמרת בחומה של הרים. רכס האלפים עולה מעל אחו ירוק, אגמים כחולים וכפרים עם בתים מצוירים ומרפסות עץ עמוסות גרניום, ובחלק מהעמקים נראה שהזמן עצר. כאן בנה לודוויג השני, "המלך המשוגע", את טירות האגדה שלו, כאן נמצא הצוגשפיצה, ההר הגבוה בגרמניה, וכאן שוכב אגם קניגסזה, צר וירוק-אמרלד, בין קירות סלע אנכיים. האזור מחולק לשלושה מוקדים, כל אחד במרחק של שעה-שעתיים ממינכן: אזור פוסן ושוואנגאו במערב, גרמיש-פרטנקירכן במרכז, וברכטסגאדן במזרח.

למי האלפים הבווריים מתאימים

לזוגות שמחפשים נוף רומנטי, למשפחות (רכבלים, אגמים, מזחלות קיץ ושבילים קלים), למטיילים ולטפסים, ולגולשי סקי בחורף. גם מי שלא הולך הרבה ייהנה: רכבלים ורכבות הרים מגיעים לפסגות, וספינות שטות על האגמים. כדאי להקדיש לאזור שלושה-ארבעה ימים לפחות, ולישון בשניים מהמוקדים ולא לחזור כל ערב למינכן.

האטרקציות המובילות

• טירת נוישוונשטיין — הטירה שהשראתה הגיעה לסרטי דיסני, על צוק מעל עמק בצד שוואנגאו. אפשר לבקר בפנים רק בסיור מודרך של כחצי שעה, וההזמנה דרך החנות הרשמית מומלצת מאוד. מהכפר הוהנשוואנגאו עולים ברגל בכארבעים דקות, באוטובוס או בכרכרת סוסים. תכננו חצי יום.
• גשר מרי (Marienbrücke) — גשר מעל ערוץ פלת, עם התצפית הקלאסית על נוישוונשטיין. כעשר-חמש עשרה דקות הליכה מהטירה. בעומס יש תור לעלות לגשר, ולעיתים הוא נסגר בחורף.
• טירת הוהנשוואנגאו — טירת הילדות הצהובה של לודוויג, מול נוישוונשטיין. פחות מפורסמת ופחות עמוסה, עם ריהוט מקורי. סיור מודרך.
• אגם אלפזה — אגם צלול למרגלות הטירות, עם שביל הליכה סביבו (כשעה) ומקומות שחייה בקיץ.
• פוסן — עיירה עם עיר עתיקה צבעונית, טירה גבוהה ומנזר, בסיס נוח לטירות.
• הצוגשפיצה — ההר הגבוה בגרמניה, כמעט שלושת אלפים מטר. "המסלול המעגלי" עולה ברכבת שיניים מגרמיש לרמת הקרחון, ממשיך ברכבל קרחון לפסגה, ויורד ברכבל הגדול לאגם אייבזה. שלוש-ארבע שעות, ועדיף להגיע מוקדם. בפסגה יש צלב מוזהב, מסעדות, ותצפית על מאות פסגות בארבע מדינות.
• אגם אייבזה — אגם טורקיז למרגלות הצוגשפיצה, עם שביל מסביב של כשעתיים וחצי, סירות להשכרה ואיים קטנים.
• גרמיש-פרטנקירכן — שתי עיירות שהתאחדו לקראת אולימפיאדת החורף של 1936. פרטנקירכן עם רחוב לודוויג והבתים המצוירים בציורי קיר (Lüftlmalerei), וגרמיש עם הכנסייה הישנה וקפיצת הסקי האולימפית.
• ערוץ פרטנאך (Partnachklamm) — ערוץ צר וקולני עם שביל שנחצב בסלע מעל הנהר הסוער, כחצי שעה הליכה מהאצטדיון האולימפי. מרהיב גם בחורף, עם קרחונים תלויים. מעיל גשם קל יעזור.
• אגם קניגסזה — אגם ארוך וצר בפארק הלאומי ברכטסגאדן. ספינות חשמליות שטות לחצי האי סנט ברתולומה, עם כנסיית עלייה לרגל בעלת כיפות אדומות, ובקיץ ממשיכות לסאלט, ומשם רבע שעה הליכה לאגם אוברזה. באמצע השיט עוצר המלח ומנגן בחצוצרה כדי להדגים את ההד מקירות הסלע.
• קן הנשרים (Kehlsteinhaus) — בית על פסגת הר מעל ברכטסגאדן, 1,834 מטר, שנבנה ב-1938 בידי המפלגה הנאצית. היום פועלת בו מסעדה, והרווחים מוקדשים לארגונים ציבוריים במחוז. עולים רק באוטובוס מיוחד בכביש צר עם חמש מנהרות, ומשם במעלית מצופה פליז בתוך ההר. הנוף מהפסגה פתוח לכל עבר. בסמוך לתחנת האוטובוס נמצא מרכז התיעוד אוברזלצברג, שעוסק בהיסטוריה של המקום.
• ארמון לינדרהוף — הארמון הקטן ביותר של לודוויג, ויחיד שהושלם בחייו, בעמק שקט עם גנים, מזרקות ומערת ונוס מלאכותית. ארוך לשלב עם נוישוונשטיין באותו יום, אבל אפשרי ברכב.
• ארמון הרנקימזה — העתק חלקי של ורסאי על אי באגם קימזה, ממזרח למינכן. מגיעים בספינה מפרין.

חובה לעשות באלפים

• לעמוד על גשר מרי ולראות את נוישוונשטיין מעל הערוץ, ואחר כך לסייר בפנים.
• לעשות את המסלול המעגלי של הצוגשפיצה ביום צלול.
• לשוט באגם קניגסזה ולשמוע את ההד.
• ללכת בערוץ פרטנאך.
• לאכול קייזרשמרן בבקתה הררית (Hütte) אחרי הליכה.

אוכל אלפיני

הבקתות ההרריות מגישות אוכל פשוט ומשביע. Kaiserschmarrn הוא פנקייק עבה וקרוע לחתיכות, מאבקת סוכר, עם רסק שזיפים או תפוחים. Kässpatzn הם הגרסה האלפינית לפסטה עם גבינה ובצל מטוגן. Brotzeit הוא מגש של לחם כפרי, נקניקים, גבינות הרים וחמוצים. בברכטסגאדן ובאזור האגמים מגישים Renke וSaibling, דגי אגם שמעשנים או צולים. ולקינוח בכל מקום: Apfelstrudel חם עם רוטב וניל.

תרבות ואירועים

• הורדת העדרים (Almabtrieb) — בסוף ספטמבר ובתחילת אוקטובר מורידים את הפרות מהמרעה ההררי לעמקים, מקושטות בפרחים ופעמונים, וכפרים רבים חוגגים עם מוזיקה ושוק.
• ציורי Lüftlmalerei — ציורי קיר על חזיתות הבתים, נושאים דתיים וסצנות עממיות. הרחוב היפה לראות אותם הוא רחוב לודוויג בפרטנקירכן, וכן בעיירה אוברמרגאו.
• אוברמרגאו — הכפר שבו מעלים את מחזה הפסיון פעם בעשר שנים. המחזה הבא מתוכנן ל-2030, אבל בית התיאטרון והכפר הצבעוני פתוחים לביקור כל השנה.
• לבוש מסורתי — לדרהוזן ודירנדל לובשים כאן באמת, בחגים, בחתונות ובערבי ריקודים.
• בכנסיות הבארוק — לבוש מכובד ושקט.

בילוי ופנאי

בקיץ: הליכות בשבילים מסומנים בכל רמה, רכבלים, אופני הרים, מזחלות קיץ ושחייה באגמים (המים קרים גם באוגוסט). בחורף: סקי בצוגשפיצה ובאזור גרמיש-קלאסיק, הליכות בשלג והחלקה על קרח. בערב זה אזור שקט: ארוחה במסעדה כפרית, בירה, ובחלק מהמלונות ספא וסאונה. בגרמיש יש מספר ברים ופאבים, אבל מי שמחפש חיי לילה יחזור למינכן.

מחירי כרטיסים

• נוישוונשטיין: 21 יורו, 20 יורו מוזל. מתחת לגיל 18 חינם, אבל גם ילדים צריכים כרטיס חינם בהזמנה מקוונת. דמי הזמנה באתר: 2.50 יורו לכרטיס, כולל כרטיסי חינם. הביקור רק בסיור מודרך. כרטיסים שנשארו נמכרים רק לאותו יום במרכז הכרטיסים בהוהנשוואנגאו, שנפתח ב-8:00 ונגמר מהר.
• הוהנשוואנגאו: 23.50 יורו למבוגר, 12 יורו לילדים בני 7–17, מתחת לגיל 7 חינם. הטירה לא שייכת למנהלת הארמונות של בוואריה, ולכן כרטיסי השנתי שלה לא תקפים בה.
• הצוגשפיצה, עלייה וירידה (כולל המסלול המעגלי): 78 יורו למבוגר, 62.50 לנוער 16–18, 39 יורו לילדים 6–15. לפי האתר הרשמי מחיר זה תקף בקיץ (עד 22 בנובמבר 2026) וגם בעונת החורף 2026/27, שמתחילה ב-27 בנובמבר. נסיעה לכיוון אחד: 46 יורו.
• גרמיש-קלאסיק (רכבלי אלפשפיצה וקרויצק), עלייה וירידה בקיץ: 39 יורו למבוגר.
• שייט בקניגסזה: לסנט ברתולומה הלוך ושוב 23.40 יורו, לסאלט הלוך ושוב 29.80 יורו. ילדים 6–17 בחצי מחיר, עד גיל 5 חינם. הקטע לסאלט פועל רק בעונת הקיץ, בערך מאמצע אפריל עד אמצע אוקטובר.
• הרנקימזה: כרטיס כולל לאי (ארמון עם סיור, מוזיאון לודוויג השני ומנזר) 14 יורו, בלי הספינה.

המחירים נקבעים בידי מפעילי האתרים ועשויים להשתנות.

איך מגיעים ואיך מתניידים

• לנוישוונשטיין: רכבת אזורית ממינכן לפוסן בכשעתיים, ומשם אוטובוס של כעשר דקות להוהנשוואנגאו. ברכב: כשעתיים.
• לגרמיש-פרטנקירכן: רכבת אזורית ישירה ממינכן בכשעה וחצי. תחנת רכבת השיניים לצוגשפיצה נמצאת ליד התחנה המרכזית. ברכב: כשעה ורבע.
• לברכטסגאדן: רכבת ממינכן דרך פרייזינג ובאד רייכנהאל, ומתחנת ברכטסגאדן אוטובוסים 840, 841 או 843 לקניגסזה. ברכב: כשעתיים וחצי. העיר זלצבורג שבאוסטריה קרובה יותר, כחצי שעה.
• לקן הנשרים: מברכטסגאדן באוטובוס 838 לאוברזלצברג, ומשם קו 849 המיוחד. האוטובוסים פועלים בעונה בלבד, ב-2026 בערך ממאי ועד סוף אוקטובר, ובמזג אוויר קשה עלולים להפסיק גם בקיץ. הכביש סגור לרכב פרטי ולהולכי רגל.
• הדויטשלנד-טיקט תקף ברכבות האזוריות ובאוטובוסים הרגילים, אבל לא ברכבת השיניים של הצוגשפיצה, ברכבלים ובספינות.
• בין שלושת המוקדים הכי נוח לנוע ברכב. בתחבורה ציבורית כדאי לבחור מוקד אחד או שניים, ולחזור דרך מינכן.

מתי לנסוע

קיץ (יוני–ספטמבר) הוא עונת ההליכות: השבילים הגבוהים נקיים משלג, הרכבלים פועלים, והאגמים חמימים מספיק לשחייה קצרה. זו גם העונה העמוסה בנוישוונשטיין ובקניגסזה, וכדאי להגיע מוקדם בבוקר. ספטמבר ותחילת אוקטובר יפים במיוחד, עם שמיים צלולים, עלווה צבעונית וירידת העדרים. החורף (דצמבר–מרץ) הוא עונת הסקי, והטירות מושלגות נראות כמו גלויה, אבל חלק מהשבילים, הגשרים והקווים העונתיים סגורים. סוף מרץ-אפריל ונובמבר הם עונות ביניים, שבהן חלק מהרכבלים סגורים לתחזוקה.

מה חדש ב-2026

• הצוגשפיצה — מחירון החורף 2026/27 תקף מ-27 בנובמבר 2026, ומחיר ההלוך-ושוב לפסגה נשאר 78 יורו גם בחורף.
• מחירי 2026 בנוישוונשטיין — 21 יורו למבוגר, ובני נוער עד 18 ממשיכים להיכנס חינם. דמי ההזמנה המקוונת (2.50 יורו) חלים גם על כרטיסי החינם של הילדים.
• קן הנשרים — עונת האוטובוסים של 2026 נמשכת עד סוף אוקטובר, בהתאם למזג האוויר.