ערב הסעודית: כבסה, קפה עם הל, תמרים ולוח החגים

אוכל ותרבות בערב הסעודית: כבסה, מנדי, גריש, מוטבק, סליג, קפה סעודי ותמרים, המטבחים של נג'ד, החיג'אז והדרום, נימוסים, זמני תפילה ופסטיבלים לפי חודשים ב-2026 וב-2027.

נכתב ונערך על ידי שי שמאי · מייסד הקהילה תיירות בארץ ובחו״ל, עורך המדריכים

האוכל הסעודי הוא אוכל של אירוח: מגשים גדולים, אורז ריחני, בשר שמתפרק מהעצם, וכוס קפה קטנה שמגישים לפני כל דבר אחר. מי שמצפה למטבח אחד אחיד יופתע, כי כמעט לכל אזור יש מנות משלו, והמנות משתנות בין המרכז, החוף והדרום. להלן מה שכדאי להזמין, איך נוהגים סביב השולחן, ומתי כדאי להגיע בשביל החגים והפסטיבלים. את התמונה הרחבה על המדינה תמצאו במדריך הסקירה על ערב הסעודית.

המנות שחייבים להכיר

כבסה. נחשבת למנה הלאומית של ערב הסעודית: אורז בתיבול של כמון, הל ותבלינים נוספים, שמבשלים יחד עם בשר, לרוב עוף או טלה, ומגישים על מגש גדול. המנה נפוצה בכל מדינות המפרץ, ויש הטוענים שמקורה בתימן, אבל בערב הסעודית היא כמעט סמל לאומי. בחיג'אז מגישים לצד המנות רוטב עגבניות חריף שנקרא דאקוס.

מנדי. אורז עם בשר שמתבשל לאט, שמקורו מיוחס לתימן, ונפוץ בחיג'אז. הבשר רך וכמעט נופל מהעצם.

גריש וקורסאן. מנות נג'דיות כבדות. הגריש הוא חיטה כתושה שמתבשלת עד שהיא נעשית רכה כמו דייסה מלוחה, והקורסאן הוא לחם דק שמבשלים עם בשר וירקות. את הגריש נהוג להגיש חם, עם חמאה מומסת.

סליג. תשובת החיג'אז לריזוטו, כך מתאר אותו אתר התיירות הרשמי: אורז שמבשלים לאט בחלב ובמרק, ומניחים מעליו עוף בתיבול הל. מקורו באזור החיג'אז, והוא פופולרי במיוחד בטאיף.

מוטבק. המילה פירושה "מקופל". זהו בצק דק, ממולא בבשר, ביצה וירקות, ומטוגן על פלטה. אוכלים אותו כארוחה קלה או כנשנוש ברחוב. בעיר ג'דה, באזור אל-בלד ההיסטורי, הוא אוכל רחוב מוכר; פרטים במדריך ג'דה.

מנות מהאזורים. בג'אזאן שבדרום, אתר התיירות הרשמי מזכיר את המפלט, דייסת דורה או תירס עם חלב וחמאה מזוקקת, ואת המחשוש, צלעות כבש מטוגנות עם קינמון שאוכלים בעיקר בעיד אל-אדחא. בסיום ארוחה שם נהוג לשתות "גהוה גישר", קפה מקליפות פולי קפה עם הל וג'ינג'ר. בחאיל נאכלים מראסיה, פנקייק קל עם גבינה או סילאן, ודייסת אסידה עם חמאה ודבש. מבשלים שם גם חניני, תבשיל חורפי של תמרים ושעורה.

קפה, תמרים ומשקאות

קפה סעודי (קהווה). בהיר ולא שחור, עם הרבה הל, מוגש בכוסות קטנות בלי ידיות. אונסק"ו הכירה בקפה הערבי כ"סמל של נדיבות": מגישים את הכוס הראשונה לאורח המכובד או הוותיק ביותר, נהוג לשתות לפחות כוס אחת, ולא יותר משלוש, וכדי לסמן שסיימתם מנערים קלות את הכוס. כשהמארח מציע קפה מקובל לקבל.

תמרים. הם חלק מהאירוח: לפי אתר התיירות, בכניסה לבית או למשרד מציעים בדרך כלל תמרים וקפה. הקציר הוא באוגוסט עד נובמבר, ובכל שוק ישן אפשר לטעום. בעיר אל-מדינה נמצא שוק התמרים "סוק א-תומור" עם יותר מ-100 מוכרים ולמעלה מ-150 זנים. טעמו תמר שבור לשניים, כך מומלץ באתר, כדי לבדוק שאין בו פגם. נווה המדבר אל-אחסא, שבו יותר מ-2.5 מיליון עצי תמר לפי אתר התיירות, מתואר במדריך המזרח.

מיצים ומשקאות. אלכוהול אסור בערב הסעודית, ולכן במסעדות ובקפה יש מבחר רחב של מיצים, מוקטיילים בלי אלכוהול, תה עם נענע או מרווה, ולבן (איירן). חלב גמלים הוא משקה מסורתי של הבדואים, ושווה לנסות כוס אחת בחנות או בבית קפה שמציעים אותו. בעיד אל-פיטר נפוץ במיוחד משקה הפירות הלא אלכוהולי "וימטו".

אוכל לפי אזורים

נג'ד (ריאד והמרכז). מטבח ארצי של חיטה, בשר ומרקים: גריש, כבסה, קורסאן וגם מרקוק (בצק דק בבישול ארוך). במסעדות כמו "עסיב נג'ד" בריאד, שמופיעה באתר התיירות הרשמי, מגישים מנות נג'דיות במקום שמעוצב כמו בית נג'די מסורתי. פרטים במדריך ריאד.

חיג'אז (ג'דה, מכה ומדינה). המטבח הכי מגוון, כי דורות של עולי רגל הביאו איתם תבלינים ומתכונים מתימן, ממצרים, מטורקיה ומהודו. כאן אוכלים סליג, מוטבק, סמבוסק ופול, ופירות ים ודגים בחוף. במדריך ג'דה תמצאו את הרחובות שבהם אוכלים בערב.

הדרום (אסיר, ג'אזאן). מטבח הרים וחוף: דייסות דורה, גהוה גישר ודגים טריים בחוף. ראו מדריך הדרום.

נימוסים וארוחה

כשמוזמנים לבית: מורידים נעליים בכניסה, ויושבים לרוב על כריות או על הרצפה סביב מגש גדול. אוכלים ביד ימין, לוקחים רק מהחלק שלפניכם, והמארח עשוי להניח לכם בשר מהמגש. קפה ותמרים הם ההצעה הראשונה שתקבלו, וכדאי לקבל אותה.

זמני תפילה וחנויות. המוסלמים מתפללים חמש פעמים ביום. באתר התיירות מציינים שחנויות רבות נסגרות לזמן קצר בזמן התפילה, ושבימי שישי בבוקר רוב השווקים סגורים וחוזרים לפעול אחר הצהריים. לפי אתר "דיסקבר סעודי", בזמן התפילה מכבים מוזיקה במקומות ציבוריים. תכננו קניות וארוחות סביב השעות האלה, ושמרו על שקט בזמן התפילה.

לבוש. צניעות לכולם: בגדים רפויים שמכסים כתפיים וברכיים, ולנשים אין חובה בכיסוי ראש לפי אתר התיירות. במסגד נדרשים לבוש צנוע, נעליים בחוץ, ולנשים כיסוי ראש.

מכה ומדינה. האתרים הקדושים בערים מכה ומדינה פתוחים למוסלמים בלבד. לפי אתר התיירות הרשמי, אלה המסגדים היחידים שאסור לבאים שאינם מוסלמים להיכנס אליהם. שאר המסגדים במדינה פתוחים למבקרים, בלבוש הולם, וכדאי לתאם מראש.

בהתנהגות כללית. כדאי להימנע מחיבוקים ונשיקות בציבור, ומשפה גסה. ומומלץ לבקש רשות לפני שמצלמים אנשים.

לוח חגים ופסטיבלים

אוקטובר 2026. עונת ריאד נפתחת ב-21 באוקטובר, בנושא "Big Time", המהדורה השביעית. באל-עולא פסטיבל הבריאות, 23 עד 31 באוקטובר. המזג הנעים מתחיל, ולוחות הזמנים של האירועים מתעדכנים, ולכן בדקו באתר הרשמי של כל אירוע.

נובמבר 2026. פסטיבל השמיים באל-עולא, 6 עד 15 בנובמבר, עם בלונים, תצפית כוכבים וקולנוע תחת הכוכבים. אחריו פסטיבל "ממלכות עתיקות", 20 בנובמבר עד 6 בדצמבר. בנובמבר מתחילה גם עונת ה"כשתה", יציאות קמפינג במדבר, שהיא חלק בלתי נפרד מהחיים כאן.

דצמבר 2026 עד ינואר 2027. "חורף בטנטורה" באל-עולא, 17 בדצמבר עד 9 בינואר. זה גם שיא עונת הבילוי בריאד. בינואר נערך באל-ג'וף פסטיבל הזיתים, בן שבועיים.

פברואר 2027. יום ההקמה ב-22 בפברואר, לציון הקמת המדינה הסעודית הראשונה ב-1727, ובדרך כלל מתקיימים אירועי מורשת, בין היתר בדרעייה. ב-2027 הוא נופל ברמדאן. פסטיבל האמנויות של אל-עולא נערך בין ינואר לפברואר. התאריכים המדויקים מתפרסמים באתר הרשמי של אל-עולא, ולכן בדקו שם.

רמדאן 2027. צפוי להתחיל בסביבות 8 בפברואר 2027 ולהסתיים סביב 9 במרץ, אבל התאריך תלוי בראיית הירח. ביום מתענים, ואין לאכול או לשתות בציבור בין הזריחה לשקיעה. מסעדות רבות נפתחות רק אחרי השקיעה, וארוחת האיפטאר שאחריה היא חוויה עירונית שקל להצטרף אליה: לפי אתר התיירות, בג'דה מתקיימות "בסטאת" (דוכנים) באל-בלד, ובדרעייה ארוחות איפטאר. שעות הפתיחה של אתרים מתקצרות.

עיד אל-פיטר. צפוי סביב 9 עד 10 במרץ 2027. "העיד המתוק", עם עוגיות מדבש ומתמרים. בחגים עובדים רבים יוצאים לחופשה עם המשפחה, ולכן כדאי להזמין מראש.

אפריל 2027. קציר הוורדים בטאיף, מוקדם במרץ ועד סוף אפריל, לפי אתר התיירות. ראו מדריך הדרום.

עיד אל-אדחא. צפוי בסביבות 16 במאי 2027. חג הקורבן, עם משפחות מתכנסות ואוכל גדול.

קיץ. חם ורטוב בחוף, ולכן הבילוי עובר פנימה. עונת ג'דה מתקיימת בקיץ, ובהרי הדרום ובטאיף נעים יותר.

23 בספטמבר. יום הלאום, לציון איחוד נג'ד והחיג'אז ב-1932. סביב התאריך ירוק בכל מקום, זיקוקים, ובריאד החגיגות הגדולות ביותר.

מי שמתכנן סביב החגים: במהלך עיד ובימי רמדאן הדרכים והמטוסים עמוסים, וכדאי להזמין מראש.