מחוץ לדוחה: הים הפנימי, אל-זובארה, המנגרובים וצוקי זקרית
ח'ור אל-עדיד (הים הפנימי) והדיונות, מבצר אל-זובארה של אונסק"ו, אל-ח'ור, מנגרובי אל-ת'אח'ירה והאי הסגול, זקרית, הפסל של ריצ'רד סרה ועיר הסרטים, עם שעות, מרחקים ודרכי הגעה מהאתרים הרשמיים.
שעה וחצי מהקורניש הנוף משתנה לגמרי: פסי הכבישים נגמרים, הדיונות מתחילות, ולפעמים מגיעים לים שנכנס לתוך המדבר. צפונה מחכים מנגרובים וציפורי מים, במערב צוקי גיר בצורת פטריות, ובעשרות קילומטרים צפון-מערבית חומות של עיר נמל נטושה שהיא אתר מורשת עולמית. זה החלק של קטאר שרוב המטיילים בעצירת ביניים מפספסים, והוא שווה לפחות יום אחד. לפני שיוצאים כדאי לקרוא את סקירת קטאר, ואחרי הטיול לחזור למדריך דוחה העתיקה או למוזיאונים.
למי זה מתאים
למי שאוהב טבע ושטח, למשפחות עם ילדים גדולים, לאנשי צילום ושקיעות, ולמי שמחפש יום רגוע אחרי כמה ימים של עיר. לא מתאים לימי קיץ חמים. רוב האתרים מרוחקים ובלי תחבורה ציבורית, ולכן הכי קל להצטרף לסיור מאורגן או לשכור רכב שטח עם נהג מנוסה.
האטרקציות המובילות
ח'ור אל-עדיד, הים הפנימי. מפרץ ימי בדרום-מזרח קטאר, על הגבול עם ערב הסעודית, שבו שלוש דיונות ענקיות פוגשות את הים. לפי Visit Qatar המרחק מדוחה כ-78 ק"מ, בשעה עד שעתיים נסיעה, והמפרץ באורך 10 ק"מ ודיונות של עד 40 מטר. המים עולים בבוקר לעבר הדיונות כמו אגם, ובערב נסוגים ויוצרים חוף שקט בשקיעה. הכניסה חינם, אבל אפשר להגיע רק ברכב שטח עם נהג מנוסה, בלי כביש. מומלץ להוציא אוויר מהצמיגים לפני החציה (18 עד 20 psi) בעיירה מסעיד. פעילויות: סנדבורד, טרקטורונים, רכיבה על גמל, קיאק, דיג, שנורקל ושחייה (המים רגועים וחמימים), הכול בעזרת מארגנים מקומיים. אפשר להישאר ללילה במחנה בדואי או באחד ממלונות האזור. הזמן הטוב: נובמבר עד אפריל. הקדישו יום שלם ובקשו לצאת מוקדם. בטבע אפשר לפגוש אוריקס ערבי, פלמינגו ובתי גידול של דוגונגים.
אל-זובארה. הגדול באתרי המורשת של קטאר, והראשון שלה ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו, מאז 2013. כ-100 ק"מ צפון-מערבית לדוחה. מדובר בעיר נמל וצלילת פנינים מהמאה ה-18 שנשרפה ב-1811 ונעזבה בתחילת המאה ה-20, ולכן שימרה את תבנית העיר: שרידי בתים, מסגדים, מכבשי תמרים, מבני ביצורים ושוק. האתר משתרע על כ-2.5 ק"מ מהמבצר עד החוף, על שטח של כ-60 הקטרים. מתחילים במבצר, ואחר כך נוסעים בשאטל או הולכים בטיילת עץ אל העיר שעל החוף. ליד המבצר יש מרכז שירות עם שירותים. שעות לפי Qatar Museums: שבת עד חמישי 9:00 עד 17:00, שישי 12:30 עד 17:00. הכניסה בכרטיס אחד לאתר ולמבצר, ובהזמנה מראש. מחיר עדכני באתר הרשמי. זה אתר פתוח עם מעט צל: כובע, מים ונעליים נוחות. ללא רחפנים. שעתיים עד שלוש.
אל-ח'ור. עיר חוף כ-60 ק"מ צפונית לדוחה, בערך 45 דקות נסיעה, שנוסדה באמצע המאה ה-18. שלושת מגדלי השמירה העגולים שומרים על הנמל ועל באר עין הלטאן, ויש גם מוזיאון ארכיאולוגי חינמי על הקורניש. לפי Visit Qatar אפשר להגיע גם במטרו ללוסייל ומשם באוטובוס. בסביבה: שוק דגים וסוק, פארק אל-בית (אצטדיון הפתיחה של המונדיאל 2022) ופארק משפחות.
מנגרובי אל-ת'אח'ירה. אחד היערות הוותיקים והגדולים של קטאר, 17 ק"מ צפון-מזרחית לאל-ח'ור. הוכרז כשמורת טבע ב-2006. בבוקר ובשעות אחר הצהריים יוצאים סיורי קיאק ו-SUP עם מדריכים בין התעלות, ואפשר לראות ציפורים כמו פלמינגו ואנפות, וגם סרטנים ודגים. מארגנים מקומיים מציעים הפלגות גם אל האי הסגול. מותר לחנות באוהל בקרבת המנגרובים. חצי יום עד יום.
האי הסגול (ג'זירת בן ע'נאם). אי ירוק ברוב מנגרובים צפונית לאל-ח'ור, שאפשר לחצות אליו ברגל על גשר עץ או להגיע בקיאק. שם מטיילים, צופים בציפורים ושוחים, וניתן להשתכן באוהל. לפי Qatar Museums נמצאו באי עקבות פעילות אנושית מהאלף השני לפני הספירה. גם מי שמגיע רק בשביל השקיעה מקבל תמורה: Visit Qatar ממליצה לצפות בה מהאי, עם תרמוס קפה.
זקרית וצוקי הגיר. במערב, כ-90 ק"מ מדוחה, בלי תחבורה ציבורית: מומלץ ללכת עם רכב שטח. Visit Qatar מתארת תצורות גיר בצורת פטריות, "גג" של סלע לבן באמצע המדבר. ראס ברוק מציע צוקים לבנים וצורות מוזרות שנוצרו מסחף האבן הרכה. מבצר זקרית נבנה בין 1809 ל-1812, והוא המבצר היחיד במערב קטאר, ולצדו מסגד מתחילת המאה ה-20. שעות הפתיחה של המבצר מופיעות בשתי גרסאות ב-Qatar Museums, ולכן בדקו אותן באתר לפני היציאה. ליד שם גם הפסל של ריצ'רד סרה "מזרח-מערב/מערב-מזרח", ארבעה לוחות פלדה בגובה של יותר מ-14 מטר שנפרשים על פני יותר מקילומטר בשמורת ברוק (פסל מודרני, בלי תמונה בדף הזה). בסמוך נמצאת עיר הסרטים, כפר מבוים שנבנה לצילומי סרטים. לא מצאתי מידע רשמי על כניסה או שעות, ולכן בדקו מראש מול המארגן.
איך לחבר ליום
צפון. יציאה מוקדמת לאל-ח'ור, קיאק בין המנגרובים של אל-ת'אח'ירה, צהריים בעיר, ושקיעה באי הסגול. אם יש רכב, אפשר להמשיך מזה לאל-זובארה ביום אחר.
מערב. צוקי הגיר של זקרית בבוקר, מבצר זקרית ועיר הסרטים, ואחר כך הפסל של סרה מרחוק.
דרום. יום שלם בים הפנימי: יוצאים מוקדם, נהנים מהדיונות והחוף, וחוזרים אחרי השקיעה. הכי טוב עם מארגן.
מה לקחת. מים בשפע, כובע, קרם הגנה ומשקפי שמש, נעליים סגורות, וכסף מזומן למקומות הקטנים.
חובה לעשות
שקיעה בים הפנימי או בצוקי זקרית, חצי יום בקיאק בין המנגרובים, וביקור בחומות אל-זובארה.
אוכל מקומי ותרבות
במחנות המדבר ובסיורי הים הפנימי מקבלים קהווה, תמרים וממתקים, ולפעמים גם חינה וצילום עם בז. זו גם הזדמנות להבין את מסורת העונה: מדי חורף נוסעים הקטארים למחנות במדבר, מסורת שנקראת אל-ענה. את המנות הקטאריות עצמן תמצאו במדריך האוכל והתרבות.
כללי התנהגות באתרים
לפי Qatar Museums: ללכת רק בשבילים המסומנים, לא לטפס על מבנים ארכיאולוגיים, לא לאסוף חפצים, לא להדליק מדורות או מנגלים, לא לשחות או לדוג באתרי המורשת, ולא להפעיל רחפנים. צילום לשימוש אישי מותר.
מחירים
כניסה לים הפנימי: חינם, אך מתאפשרת רק עם רכב שטח. אל-זובארה: מחיר עדכני באתר הרשמי של Qatar Museums. סיורים, ג'יפים, קיאק ולינה במחנה: מחיר עדכני אצל כל מארגן.
איך מגיעים
- ים פנימי: כ-78 ק"מ מדוחה, רכב שטח בלבד, או סיור מאורגן.
- אל-זובארה: כ-100 ק"מ צפון-מערבית, ברכב או בסיור.
- אל-ח'ור: כ-60 ק"מ צפונה, בערך 45 דקות נסיעה, או מטרו ללוסייל ומשם אוטובוס.
- זקרית: כ-90 ק"מ מערבה, בלי תחבורה ציבורית.
מתי לנסוע
נובמבר עד אפריל, כשהחום נוח. לפי Visit Qatar אפשר ליהנות מפעילות בחוץ מאוקטובר עד מאי, אבל בקיץ אין טעם. תכננו ליציאה מוקדמת בבוקר.
מה חדש
לפי Qatar Museums, באל-זובארה מפותח מרכז מבקרים שיציג את סיפור הסחר, הפנינים וחיי היום-יום. את הכרטיסים לאתר מזמינים באתר של הרשות.
