השרקייה והחוף המזרחי: ואדי שאב, בור הבימה, סור וצבי הים בראס אל-ג'ינז

החוף המזרחי של עומאן מדרום למסקט עד סור: ואדי שאב, בור הבימה, ואדי בני חאלד, מספנות הדאו בסור וצבי הים בראס אל-ג'ינז וראס אל-חד, עם מחיר ושעות הצפייה בצבים מהאתר הרשמי של השמורה.

נכתב ונערך על ידי שי שמאי · מייסד הקהילה תיירות בארץ ובחו״ל, עורך המדריכים

קו החוף שבין מסקט לסור הוא אחד הקטעים היפים והמגוונים ביותר בעומאן: הרי החג'ר שנופלים היישר אל ים עומאן, קניונים צרים שמסתירים בריכות ירוקות, בור מים טורקיז באמצע שדה סלעים, וכפרי דייגים שבהם עדיין בונים ספינות מעץ בידיים. בקצה הדרומי של הדרך מחכה ראס אל-ג'ינז, אחד המקומות היחידים באזור שבהם אפשר לראות צבי ים ירוקים מטילים ביצים. כאן עושים את מה שלא עושים בערים: נכנסים למים, הולכים בנעלי מים בין סלעים, וחוזרים עם חול בכל מקום. לפני שמתכננים, כדאי להציץ במדריך הסקירה על עומאן ובמדריך האוכל והתרבות, ואת נקודת ההתחלה הטבעית תמצאו במדריך מסקט.

למי האזור מתאים

לאוהבי מים וטבע, לזוגות שמחפשים יום של שחייה והליכה, למשפחות עם ילדים שאוהבים בריכות טבעיות (רובן רדודות ובטוחות לשחיינים סבירים), לצלמים, ולכל מי שרוצה להשלים את מסקט ברצועת חוף שונה לגמרי. מי שלא אוהב להרטיב את הרגליים ימצא כאן פחות, כי רוב הכיף הוא במים. המסלול מתאים לטיול של יום אחד ממסקט, אבל הרבה יותר משתלם ללון לילה בסור או בראס אל-ג'ינז. מי שממשיך אחר כך למדבר ימצא פתרון טבעי במדבר שרקייה (וואהיבה), ומי שחוזר לצפון יכול להמשיך אל ניזווה וההרים.

האטרקציות המובילות

• ואדי שאב: קניון בין צוקי אבן גיר, כ-170 ק"מ משדה התעופה של מסקט לפי אתר התיירות הרשמי, ועם בריכות טורקיז בזו אחר זו. מחנים את הרכב, חוצים את הנחל בסירה קטנה (אם מפלס המים מאפשר, תעריף נמוך כולל חזרה), ואז הולכים בשביל לאורך תעלות השקיה עד לבריכות. בקצה השביל שוחים לתוך מערה שבה מפל נופל מתוך החשיכה. כמה זמן: שלוש עד חמש שעות הלוך וחזור. טיפ: נעלי מים, בגד ים מתחת לבגדים צנועים, ומים לשתייה, כי אין חנויות בוואדי. מאז 2023 האזור הוכרז רשמית כאזור תיירות, ולכן כדאי לבדוק אם נוספו כללים או תשלום בכניסה.
• בור הבימה (הוויית נג'ם): בור קרסט עגול בעומק של עשרות מטרים, עם מים טורקיז שמהם אפשר לרדת במדרגות ולשחות. הוא יושב בתוך פארק עירוני קטן עם חניה, שירותים ושבילים, כשעה וחצי נסיעה מסקט. כמה זמן: שעה עד שעתיים. טיפ: להגיע בבוקר או לפני השקיעה, כשהאור נוח והמקום פחות עמוס.
• ואדי בני חאלד: אחת הבריכות הטבעיות הפופולריות ביותר בעומאן, עם מים טורקיז ושביל נעים שהולך אל בריכות עליונות ומערה. לפי אתר התיירות הרשמי זו אחת הבקעות הפוריות ביותר במדינה, ולפי הכתבה של נשיונל ג'יאוגרפיק הוא כשעתיים וחצי נסיעה ממסקט. כמה זמן: שלוש שעות, או לילה אחד אם משלבים עם המדבר. טיפ: זה גם המקום שמתחבר הכי יפה בדרך אל המדבר, ומחבר היטב את הקצה הצפוני של האזור עם מדבר שרקייה.
• ואדי טיווי: שכן של ואדי שאב, ארוך ופחות מוכר, עם כפרים קטנים ובריכות שמגיעים אליהן בהליכה. שווה לשאול במקום על המצב בשטח, ומתאים למי שרוצה קצת יותר שקט.
• סור והעיר העתיקה: עיר נמל עם היסטוריה של מסחר ימי עד מזרח אפריקה והודו. מטיילים בטיילת, מסתכלים על הספינות, ועוצרים במבצר סונייסילה. מרכז פתח אל-ח'יר נקרא על שם ספינה משוחזרת שחונה בחצרו, ולפי החוברת הרשמית של אתר התיירות יש לראות גם את אל-עיג'ה, מספנת הדאו המסורתית. כמה זמן: שלוש עד ארבע שעות. טיפ: לפני הגעה למספנה כדאי לשאול במלון אם היא פועלת באותו יום, כי העבודה שם היא עבודה ולא מופע.
• מספנת הדאו באל-עיג'ה: נגרים מקומיים עדיין בונים כאן ספינות עץ גדולות בשיטות מסורתיות. אפשר לעמוד בצד, להסתכל על שלדי הספינות ולצלם. כמה זמן: שעה. טיפ: לבקש רשות לפני צילום של אנשים.
• ראס אל-ג'ינז: שמורת צבי הים הירוקים, בקצה המזרחי של עומאן. הביקור מתבצע רק כחלק מסיור מודרך בלילה או לפני עלות השחר. כמה זמן: ערב שלם. פרטים בסעיף מחירים למטה.
• ראס אל-חד: הנקודה המזרחית ביותר בחצי האי, שבה, לפי אתר התיירות הרשמי, קרני השמש הראשונות של כל יום פוגעות ביבשה. יש בה מצודה היסטורית על רמה גבוהה, שמשקיפה על הכפרים ועל קו החוף, ובמרחק קצר חוף יפה לסיבוב של שעה. טיפ: לשקול ללון בראס אל-ג'ינז או בראס אל-חד כדי להגיע בבוקר לחוף כשהוא ריק.
• חופים ושנורקל: לאורך הכביש יש חופים קטנים ושקטים בין הכפרים, שמתאימים לעצירת שחייה. בדקו תמיד את הזרם והגלים לפני כניסה.

חובה לעשות

• ללכת בוואדי שאב עד המערה ולשחות פנימה.
• לשבת בערב על החוף בראס אל-ג'ינז ולראות צב ענק עולה מן המים אל החול.
• לעצור בבור הבימה לשחייה של חצי שעה.
• להסתובב במספנת הדאו בסור ולהבין מה זה לבנות ספינה בלי שרטוטים.
• ללון לפחות לילה אחד בחוף ולא לנסוע הלוך וחזור ממסקט.

אוכל מקומי

בחוף המזרחי אוכלים דגים. בכפרים ובסור תמצאו מסעדות פשוטות שמגישות דג מטוגן או צלוי מהים, על אורז בצבעי כורכום, לצד רוטב לימון וצ'ילי. מנה מקומית שכדאי לחפש היא מג'בוס (אורז מתובל עם דג או בשר), מישקאק (שיפודי בשר או דג על גחלים), וקינוח חלווה עומאנית עם קפה מרווה בהל. בעצירות בדרך אפשר לקנות תמרים טריים וקפה בשפע. ארוחות ערב ב"מחנות" הצבים כוללות בדרך כלל תפריט ישיר: סלט, מרק, מנה עיקרית ופרי. מסעדות קטנות בסור פתוחות עד מאוחר; בכפרים אחרים מקפידים לסגור מוקדם. על המטבח העומאני במלואו, כולל הטקס הקשור לקפה, תמצאו במדריך האוכל והתרבות.

תרבות ואירועים

סור היא עיר של ימאים. במשך מאות שנים יצאו ממנה ספינות אל מזרח אפריקה, הודו והמפרץ, ועד היום אפשר להרגיש את זה בסמטאות ובחצרות הבתים הגבוהים בצבעי לבן וכחול. אנשי המקום מקבלים את פניכם בנימוס ובחיוך, ובמיוחד בכפרים הקטנים כדאי לשאול לפני שמצלמים אנשים, ובמיוחד נשים. הלבוש בוואדיות הוא צנוע: גברים ונשים ישחו בבגד שמכסה כתפיים וברכיים, או בבגד ים מתחת לבגדים קלים, ובסביבה מקומית כדאי לא להסתובב בבגד ים בלבד. בחוף ההטלה פועלים לפי הנחיות המדריכים בנוגע לתאורה ולצילום, כדי לא להפריע לצבים, ולכן כדאי לשאול לפני שמוציאים מצלמה או פנס.

בילוי ופנאי

זה לא איזור של בילוי לילה. הערב כאן שייך לארוחה טובה, לשיחה על המרפסת ולכוס תה או קפה על הטיילת בסור. למי שרוצה פעילות: שנורקל ושחייה בחופים, הליכה בוואדיות, צפייה בציפורים ובדולפינים מהחוף, וסיור שקיעה בראס אל-חד. לאורך הכביש יש מלונות קטנים, בתי הארחה ומחנות על חוף הים, ולכן כדאי להזמין מראש בעונה גבוהה.

מחירי כרטיסים

• ראס אל-ג'ינז, צפייה בצבים: לפי האתר הרשמי של השמורה, לתייר זר מבוגר (גיל 12 ומעלה) 12 ריאל עומאני, לילד בגיל 6 עד 12 שישה ריאלים, וילדים עד גיל 6 חינם. אורחי מלון השמורה מקבלים צפייה בערב ובשחר ללא תוספת. צפייה בערב מתחילה ב-21:00 ומי שלא ישן בשמורה צריך להגיע עד 20:30, וצפייה בשחר מתחילה ב-5:00 עם הגעה עד 4:45. האתר מעיר שהשעות עשויות להשתנות לפי העונה, ולכן כדאי לאשר מראש. זה המקום החוקי היחיד בעומאן לצפות בצבים.
• ואדי שאב, בור הבימה, ואדי בני חאלד, מבצר סונייסילה, מספנת הדאו: מחיר ושעות עדכניים באתר הרשמי של משרד המורשת והתיירות ובכניסה לאתר. לא מצאנו תעריף רשמי מעודכן, ולכן איננו מפרסמים מספר. בחלק מהאתרים יש תשלום קטן לחניה או לסירה.

איך מגיעים ואיך מתניידים

הדרך הנוחה ביותר היא רכב שכור: הכביש המהיר ממסקט לסור הוא כביש מצוין, וכל האתרים שבו נמצאים על הדרך או קרוב אליה. ואדי שאב כ-170 ק"מ משדה התעופה לפי האתר הרשמי של התיירות, וסור כ-80 ק"מ אחריו. בור הבימה נמצא על הדרך, כשעה וחצי נסיעה ממסקט. מסקט לראס אל-ג'ינז כשלוש שעות נסיעה. תחבורה ציבורית קיימת אך מקשה על התכנון, ולכן אם אין לכם רכב, עדיף סיור מאורגן או נהג פרטי. אל מדבר שרקייה אפשר להמשיך בדרך שעוברת דרך ואדי בני חאלד, ראו מדבר שרקייה. כדי לראות את מסקט לפני או אחרי, ראו מסקט.

מתי לנסוע

העונה הטובה ביותר היא מאוקטובר עד אפריל, כשמזג האוויר נוח לטיולים בוואדיות. אתר התיירות הרשמי ממליץ על ואדי בני חאלד בעיקר בין פברואר לאפריל. בקיץ חם ולח: לפי נתוני רשות התעופה האזרחית, ממוצע הטמפרטורה בסור בספטמבר 2026 היה כ-32.8 מעלות. במקביל, הקיץ הוא עונת הצבים: לפי האתר הרשמי של השמורה הזמן הטוב ביותר לראות אותם הוא מאי עד ספטמבר. מי שבא בחורף יראה פחות צבים, אבל יהיה לו נוח יותר בכל שאר האתרים. בימים שבהם היה גשם כבד, כדאי לבדוק עם בית המלון או המארח אם הוואדי פתוח.

מה חדש

• ואדי שאב כאזור תיירות: מאז אוקטובר 2023, לפי משרד המורשת והתיירות כפי שדווח ב"אומאן אובזרבר", האזור הוכרז רשמית כאזור תיירות ומתוכננת עבורו תוכנית אב. כדאי לבדוק לפני הנסיעה אם נוספו שירותים או תשלום בכניסה.
• שעות בראס אל-ג'ינז: האתר הרשמי מציין שהשעות משתנות לפי העונה. אם אתם מגיעים לחורף 2026-2027, אשרו מראש.