מדבר שרקייה (וואהיבה): דיונות, מחנות בדואים, ג'יפים ושקיעות

מדבר שרקייה, הידוע בשם וואהיבה, ים חול אדום-זהוב במזרח עומאן: לינה במחנה, נסיעת דיונות, חיי הבדואים, שוק הנשים באיברה וקשר נוח לוואדי בני חאלד ולחוף המזרחי.

נכתב ונערך על ידי שי שמאי · מייסד הקהילה תיירות בארץ ובחו״ל, עורך המדריכים

כשמגיעים לקצה הכביש, הפסים הצהובים נעלמים והאספלט הופך לחול. מדבר שרקייה, שכולם קוראים לו וואהיבה על שם שבט הבדואים שחי בו, הוא ים של דיונות אדומות-זהובות בין הרי החג'ר לים הערבי. לפי הפרסום של אתר התיירות הרשמי המדבר משתרע על כ-12,500 קמ"ר, והדיונות מגיעות לגובה של עשרות מטרים ויותר. הוא נגיש בצורה יוצאת דופן: כשעתיים וחצי נסיעה ממסקט, ולכן אפשר לישון בו לילה אחד ולחזור, ובכל זאת להרגיש במקום אחר לגמרי. שווה לקרוא קודם את מדריך הסקירה על עומאן ואת מדריך האוכל והתרבות.

למי המדבר מתאים

לזוגות שמחפשים לילה תחת כוכבים, למשפחות עם ילדים שיאהבו נסיעה בג'יפ וגלישה על דיונה, לצלמים, ולמי שרוצה להכיר את חיי הבדואים מקרוב. מי שפחות אוהב חול בכל מקום או לילה קר במדבר בחורף יכול לבחור מחנה עם מיטות ושירותים פרטיים. המדבר הוא תחנה טבעית בין החוף המזרחי, שמגיעים ממנו דרך ואדי בני חאלד, לבין ניזווה וההרים, ולכן כמעט כל מסלול של שבעה ימים ומעלה עובר בו.

האטרקציות המובילות

• לילה במחנה בדואי: העיקר. רוב המחנות נמצאים במרחק קצר מהכפרים בדיה (Bidiyah), אל-ואסיל ואל-קאמל, שהם נקודות הכניסה הנפוצות למדבר. המחנות נעים בין אוהלים פשוטים בסגנון בדואי ומקלחות משותפות ועד אוהלים מרווחים עם חדר רחצה פרטי. כמה זמן: מהצהריים עד הבוקר. טיפ: לשאול מראש על חימום בחורף, על מקלחת ועל ארוחה צמחונית.
• נסיעת דיונות: ג'יפ 4x4 עם נהג מנוסה עולה ויורד על הרכסים, חצי רכבת הרים וחצי נוף. אם אתם מעדיפים רגוע, אפשר לבקש נסיעה ללא קפיצות. כמה זמן: שעה עד שעתיים. טיפ: עד נקודות הכניסה של בדיה, אל-ואסיל ואל-קאמל מספיק רכב רגיל, אבל לתוך הדיונות נכנסים רק ברכב 4x4, בעדיפות עם נהג מקומי.
• שקיעה על דיונה: מטפסים על הרכס הגבוה, יושבים בשקט ורואים את הצבע משתנה מזהב לאדום ואז לכחול. עושים את זה בלי מצלמה לחמש דקות. כמה זמן: חצי שעה. טיפ: נעליים סגורות, כי החול מתחמם.
• גלישת חול: מחליקים על לוח בדיונות הגבוהות. כיף גדול לילדים ולמבוגרים. מומלץ להביא כובע ומשקפי שמש.
• רכיבה על גמל וטרקטורון: מציעים אותן המחנות, בתוספת תשלום או כחלק מחבילה. כדאי לבקש מראש.
• ביקור אצל בדואים: חלק מהמחנות מארגנים ביקור בבית של משפחה בדואית. מקבלים קפה עם תמרים ומסתכלים על חיי היומיום. הנשים הבדואיות באזור הן, לפי אחד המדריכים, האפשרות הטובה ביותר להיפגש עם נשים עומאניות. כדאי לשאול מראש לפני צילום.
• צפייה בכוכבים: בלילה בלי ירח שמיים בהירים במיוחד. אין צורך בטלסקופ, מספיק שמיכה על הדיונה וחמש דקות לעין להתרגל לחושך.
• ואדי בני חאלד בדרך: בריכות טורקיז בין הרים, בדרך אל המדבר מהכיוון הצפוני-מזרחי או כשחוזרים. לפי אתר התיירות הרשמי זו אחת הבקעות הפוריות ביותר בעומאן. ראו פרטים במדריך החוף המזרחי.
• איברה (Ibra): עיירה קטנה על הדרך, ולפי "אומאן אובזרבר" ביום רביעי מתכנס בה שוק הנשים, מסורת שבועית שנמשכה גם כשאחרות נעלמו. שווה לתכנן את הדרך כך שתעברו שם בבוקר של יום רביעי. כמה זמן: שעה. בנוסף, לפי אותה כתבה, ביום חמישי נפגשים בשוק של סינאו (Sinaw) סוחרים מהסביבה ובדואים.

חובה לעשות

• ללון לפחות לילה אחד. יום בלי לילה הוא חצי חוויה.
• לראות שקיעה וזריחה מהדיונה.
• לשתות קפה עומאני עם תמרים אצל מארחים בדואים.
• לבקש לשמוע סיפור מהנהג. יש לו משהו לספר על כל דיונה.
• להגיע בבוקר של יום רביעי לשוק הנשים באיברה, אם המסלול מאפשר.

אוכל מקומי

ארוחת הערב במחנה היא בדרך כלל חלק מהמחיר, ומוגשת לפעמים סביב מדורה או על שטיחים. תמצאו בה אורז בתבלינים, עוף או בשר צלוי, סלטים, לחם, ובדרך כלל גם תבשיל צמחוני אם מבקשים. בארוחת הבוקר: לחם, גבינה, ביצים, תמרים, וקפה עומאני חם (קהווה) עם הל. הקפה נמזג מקנקן נחושת בכוסות קטנות. לא למלא את הכוס עד סוף, כי כשמסיימים מנענעים אותה קלות. המסורת וחוקי האירוח מפורטים במדריך האוכל והתרבות.

תרבות ואירועים

בני שבט וואהיבה חיים במדבר דורות רבים, והיום, לפי הערכות שמופיעות באתרים מקומיים, חיים בו כמה אלפי בדואים. הקשר למקום נשמר: משפחות עם גמלים ועזים, ובתים בשולי המדבר. אירוח הוא ערך מרכזי, ולכן מקבלים אתכם בכוס קפה לפני שמדברים על עניינים. לבוש: מומלץ בגדים ארוכים וקלים, כובע ומטפחת נגד אבק, ולנשים צעיף קל כשנכנסים לכפרים. גם הנהגים והמארחים יסבירו מה מקובל. את הפרטים על קודי לבוש בשאר המדינה תמצאו במדריך האוכל והתרבות.

בילוי ופנאי

אין כאן חיי לילה, וזה העיקר. אחרי הארוחה יושבים ליד המדורה, שותים תה, מנגנים ושומעים סיפורים. יש מחנות עם מוזיקה בדואית אקוסטית. כדאי לבדוק מראש אם יש קליטה סלולרית ואיך מטענים מכשירים: בחלק מהמחנות החשמל מוגבל או סולארי.

מחירי כרטיסים

• הכניסה למדבר: לא מצאנו תעריף כניסה רשמי למדבר עצמו, ואין בו כרטיס כניסה כללי. המחיר נקבע לפי המחנה והפעילות שבוחרים.
• מחנות, נסיעות דיונות, גמלים וטרקטורונים: מחיר עדכני באתר הרשמי של המחנה או אצל המפעיל. מחירי הלינה משתנים מאוד בין מחנה פשוט למחנה יוקרה, ולכן איננו מפרסמים מספר. כדאי לבקש הצעה כתובה שמפרטת מה כלול (ארוחות, נסיעת דיונות, איסוף מנקודת המפגש) ולהשוות בין שניים או שלושה.

איך מגיעים ואיך מתניידים

הדרך מתחילה בכביש הראשי שחוצה את הרי החג'ר ויורד אל מישורי איברה, וממסקט היא אורכת כשעתיים עד שלוש. היא נוחה, מסודרת ומסומנת היטב, וקל לשלב בה עצירה בצד לקפה. בדרך אפשר לעצור בעיירות ובתחנות דלק לקניית מים ופירות. משם ממשיכים לכפרי הכניסה: בדיה, אל-ואסיל, אל-קאמל או אל-מינטריב. רכב רגיל מספיק עד נקודת המפגש, ומשם רוב המחנות אוספים אתכם בג'יפ 4x4. מי שנוהג בעצמו על חול צריך רכב 4x4, ניסיון בנהיגה על חול, הורדת לחץ אוויר בצמיגים ומים בכמות גדולה, ועדיף פשוט לתאם איסוף מהמחנה. מסקט היא נקודת היציאה הטבעית (מסקט), ומהמדבר ממשיכים לחוף (החוף המזרחי) או להרים (ניזווה).

מתי לנסוע

העונה הטובה ביותר היא מנובמבר עד מרץ, כשהימים נעימים והלילות קרירים. לפי הפרסום של אתר התיירות הרשמי, החודשים הפופולריים ביותר לביקור בעומאן הם נובמבר עד מרץ. בקיץ חם מאוד במדבר, ולכן הלינה בו לא מומלצת בין יוני לאוגוסט. בחורף הלילות קרירים, ולכן כדאי להביא שכבות.

מה חדש

• מחנות חדשים: הוקמו בשנים האחרונות מחנות יוקרה עם אנרגיה סולארית וחדרי רחצה פרטיים, כפי שמופיע בכתבה של יורונוז. הביקוש עולה, ולכן כדאי להזמין מראש לעונת החורף.
• שמות: המדבר נקרא רשמית שרקייה, אבל מפעילים ומטיילים משתמשים בשני השמות. שמרו על שניהם כשאתם מחפשים הצעות.