גאורגיה: אוכל, יין ותרבות

15 מנות שחייבים לטעום, יין הקווורי, הסופרה והטמאדה, שירה וריקוד, כללי לבוש בכנסיות וחגים לפי חודשים.

בגאורגיה האוכל הוא חלק מהטיול, לא הפסקה ממנו. שולחן גאורגי מתמלא במנות קטנות לחלוק, לחם חם, גבינות, עשבי תיבול ואגוזי מלך בכל מקום, ויין שמיוצר באותה שיטה כבר אלפי שנים. סביב השולחן הזה נבנתה תרבות שלמה של שירה, ריקוד וברכות ארוכות. זה המדריך למה להזמין, איך לאכול ומה לדעת לפני שמתיישבים.

15 דברים שחייבים לטעום

• חצ'פורי — לחם במילוי גבינה, בעשרות גרסאות אזוריות. אימרולי עגול עם גבינה אימרתית חמצמצה, מגרולי עם שכבת גבינה נוספת מלמעלה, אג'רולי בצורת סירה עם חלמון וחמאה (מערבבים וטובלים את הקצוות), פנובני מבצק עלים, ולוביאני ממולא בשעועית בלי גבינה.
• חינקלי — כיסונים גדולים עם בשר מתובל וציר. מחזיקים ביד בקשר העליון, נוגסים חור קטן, שותים את הציר, אוכלים, ומשאירים את הקשר בצלחת. בסכין ומזלג אוכלים רק תיירים. יש גם בגרסת גבינה, פטריות ותפוחי אדמה.
• מצוואדי — שיפודי בשר שנצלים על גחלי זמורות גפן.
• בדריג'אני ניגוויזית — פרוסות חציל מטוגנות, מגולגלות עם ממרח אגוזי מלך ושום, ופזורות בגרגרי רימון.
• פחלי — כדורים של תרד, סלק או כרוב טחונים עם אגוזי מלך, שום ועשבי תיבול. מופיעים כמעט בכל תפריט.
• לוביו — תבשיל שעועית אדומה בסיר חרס, עם תבלינים ועשבים. צמחוני.
• מצ'אדי — עוגיות תירס מטוגנות, הבן זוג הקבוע של הלוביו.
• צ'אקאפולי — תבשיל אביבי של כבש או עגל עם טרגון, שזיפים ירוקים ויין לבן, מסורתי בעונת הפסחא.
• אוג'חורי ("ארוחה משפחתית") — בשר מטוגן עם תפוחי אדמה, בצל ועשבים, בכלי חרס.
• צ'ורצ'חלה — "הסניקרס הגאורגי": אגוזים משוחלים על חוט, טבולים בתירוש ענבים מסמיך ומיובשים. נמכרת בכל שוק ובצדי הדרכים.
• תקלפי — יריעות של מחית פירות מיובשת, חמוצות-מתוקות. מזכרת מצוינת.
• גבינות — סולוגוני, גבינה אימרתית ועוד עשרות סוגים.
• בורג'ומי — מים מינרליים מלוחים ומוגזים באופן טבעי. מהמעיין בבורג'ומי הם יוצאים חמימים.
• לימונדות לגידזה — משקאות מסירופ, מסורת גאורגית בטעמי טרגון, אגס ושמנת.
• צ'אצ'ה — משקה חריף מזגי ענבים, הרבה פעמים ביתי. שותים מעט.

יין גאורגי וקווורי

לגאורגיה יש מאות זני ענבים מקומיים, ובהם רקאציטלי, מצוואנה וקיסי (לבנים) וספרווי (אדום). השיטה המסורתית היא קווורי: כד חרס גדול דמוי ביצה, שאוטמים וקוברים באדמה. היין תוסס ומתיישן בו כחמישה-שישה חודשים, ולבנים שתססו עם הקליפות יוצאים בצבע ענבר. ב-2013 הכניס אונסק"ו את השיטה לרשימת המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של האנושות. את היין הכי טוב תטעמו ביקבים משפחתיים בקאחתי, ובברי היין בטביליסי.

הסופרה והטמאדה

סופרה היא הסעודה הגאורגית החגיגית, ובראשה עומד טמאדה, מנחה הברכות. הוא נושא ברכות ארוכות, חצי שבח וחצי תפילה: לשלום, להורים, לזכר המתים, לאורחים. כולם מרימים כוסית ושותים אחרי הברכה, לא לפניה. מי שמקבל "אלוורדי" מתבקש להמשיך את הברכה במילים משלו, וכנות מתקבלת יותר מנאום מושלם. ואם הוזמנתם לסופרה, קחו זמן: היא נמשכת שעות.

שירה, ריקוד ואלפבית

• שירה רב-קולית — השירה הגאורגית לכמה קולות נרשמה באונסק"ו ב-2008. יש לה סגנון מורכב בסוואנטי, שירה מעל צליל בס ממושך בקאחתי, ושירה בשלושה קולות עם אלתור במערב. גם התפילה בכנסייה מושרת כך.
• ריקוד לאומי — להקות כמו סוחישווילי ורוסתאווי מעלות מופעים מרהיבים של ריקודי עם מכל אזורי גאורגיה. כדאי לבדוק את לוח ההופעות בטביליסי.
• האלפבית — שלוש מערכות כתב גאורגיות עדיין בשימוש, והן נרשמו באונסק"ו ב-2016. מחדרולי הוא הכתב היומיומי, והשתיים העתיקות מופיעות בכנסיות ובכתובות.

בכנסיות ובמנזרים

נשים מכסות את השיער (צעיף קל מספיק), את הכתפיים ואת הברכיים, וחצאית או שמלה עדיפות. גברים לובשים מכנסיים ארוכים ומסירים כובע. בכנסיות הגדולות יש בכניסה צעיפים וחצאיות עטיפה, ובמנזרים קטנים לפעמים אין, אז כדאי לשאת צעיף בתיק. לא מצלמים עם פלאש, שואלים לפני שמצלמים אנשים ומשתיקים את הטלפון. הכניסה בדרך כלל חופשית.

חגים ואירועים לפי חודשים

• ינואר — חג המולד האורתודוקסי ב-7 בינואר, עם תהלוכת אלילו בטביליסי.
• אביב — הפסחא האורתודוקסית, שהתאריך שלה משתנה משנה לשנה, ועונת הצ'אקאפולי.
• 2 במאי — גבירילובה, חג העיר כותאיסי.
• סוף אוגוסט ותחילת ספטמבר — פסטיבל המוזיקה הקלאסית בצינאנדלי שבקאחתי.
• ספטמבר–אוקטובר — רטוולי, עונת הבציר, עם פסטיבלי יין וגבינה בכפרים.
• סוף השבוע הראשון של אוקטובר — טביליסובה, חג העיר טביליסי.

כסף וטיפים

• המטבע: לארי גאורגי, שמחולק ל-100 טטרי. זה המטבע החוקי היחיד, ומשלמים רק בו.
• טיפ: קודם בודקים בחשבון אם נוסף כבר דמי שירות, בדרך כלל 10 אחוזים. אם כן, אין צורך בטיפ נוסף. אם לא, מקובל להוסיף 5 עד 10 אחוזים על שירות טוב, ובמקומות פשוטים לעגל למעלה.
• רמת מחירים: ארוחת חינקלי וחצ'פורי במסעדה מקומית זולה ביחס לישראל. במסעדות של אזורי התיירות בטביליסי ובבטומי המחירים גבוהים יותר.