גווילין ויאנגשו: נהר לי, הרי קארסט ואורז במדרגות

גווילין ויאנגשו, נופי הקארסט המפורסמים של סין: שייט בנהר לי עם מחיר ופרטים מהאתר הרשמי, טרסות האורז של לונג'י, מערת חליל הקנה, רחוב המערב ביאנגשו, שיט בסירות במבוק ביולונג ודיג בקורמורנים.

נכתב ונערך על ידי שי שמאי · מייסד הקהילה תיירות בארץ ובחו״ל, עורך המדריכים

כמה נופים בעולם כל כך מוכרים עד שהם מרגישים שקרים כשמגיעים אליהם. גווילין היא אחד מהם: גבעות אבן גיר חדות שמתרוממות מתוך שדות ירוקים, נהר שקט ועננים נמוכים, בדיוק כמו בציורי המכחול הישנים. החוויה הכי מוצלחת היא לא בעיר גווילין עצמה, שהיא עיר סינית רגילה למדי, אלא בדרך ממנה לכפר יאנגשו, על הנהר, ובשבילים שבין הכפרים. אפשר לראות הכול בשלושה-ארבעה ימים. את שאר המדינה תמצאו במדריך הסקירה על סין, ולצד האזור הטבעי הזה שווה להצטרף ליונאן או לצ'נגדו.

למי גווילין ויאנגשו מתאימה

לאוהבי נוף ולצלמים, לזוגות ולמשפחות שאוהבות הליכות קלות, לרוכבי אופניים ולמי שרוצה לנוח אחרי ערים גדולות כמו בייג'ינג ושנגחאי. פחות מתאימה למי שמחפש חיי תרבות מורכבים: הכוכב כאן הוא הנוף.

האטרקציות המובילות

• שייט בנהר לי (Li River): מסלול הפנינה הרשמי באורך כ-60 ק"מ, כארבע שעות, בספינה חד-כיוונית מרציף מופאן-שאן או ג'וג'יאנג עד יאנגשו. עוברים ליד הר ציור הסוסים התשעה (Jiuma Huashan) בכפר שינגפינג. טיפ: יושבים בסיפון העליון מהצד של הצוקים הגבוהים, ולוקחים מעיל קל.
• הר החדק (Elephant Trunk Hill): סמל העיר, סלע שמזכיר פיל ששותה מהנהר, בלב גווילין על גדת הנהר. שעה. הכי יפה בשקיעה. מזמינים מראש באתר הרשמי.
• מערת חליל הקנה (Reed Flute Cave): מערת נטיפים עם תאורה צבעונית בשולי העיר. שעה עד שעה וחצי. טיפ: הולכים בקצב איטי ומחפשים את האולמות עם השתקפות הנטיפים במים.
• טרסות האורז של לונג'י (Longji): הרי טרסות שמכסים מדרונות שלמים, מעל כפרים של בני צ'ואנג ויאו, בערך שעתיים וחצי נסיעה מגווילין. שני אזורי התצפית העיקריים הם כפר פינגאן וג'ינקנג-דאז'איי. מתאים ליום מלא או ללילה בכפר. טיפ: באפריל-מאי השדות מוצפים ומשקפים את השמיים, ובספטמבר-אוקטובר הם זהובים.
• רחוב המערב ביאנגשו (West Street): רחוב הולכי רגל עתיק עם מסעדות, בארים ודוכנים. לב התיירות של העיירה, וחי במיוחד בערב. טיפ: נשארים בו ערב אחד, והשאר מבלים בשדות ובכפרים שמסביב.
• נהר יולונג (Yulong) ושיט בסירות במבוק: נהר שקט וצר יותר מלי, עם סירות במבוק שנגררות לאט בין הרים, וגשרי אבן. אפשר גם ללכת או לרכוב לצד הנהר. שעה בסירה או חצי יום באופניים. טיפ: יוצאים בבוקר, כשהאור רך והדרכים שקטות.
• שינגפינג (Xingping): כפר דייגים עתיק על הנהר, מקום הנוף שהופיע בעבר על שטר העשרים יואן. מתאים להליכה, לצילום ולארוחה על שפת המים. חצי יום.
• דיג בקורמורנים (Cormorant fishing): דייגים על רפסודות במבוק שמשתמשים בציפורים מאולפות שצוללות ללכוד דגים. בימינו הדיג הזה מתקיים בעיקר כמופע מסורתי לתיירים. שעה.
• גבעת הירח (Moon Hill) והרי הקארסט של יאנגשו: קשת אבן בצורת חצי ירח מעל נוף של שדות. מטפסים במדרגות לנקודת תצפית על שדות הקארסט. כשעה ביחד עם הליכה חזרה.
• הופעה "רושם ליו סאנג'ה" (Impression Liu Sanjie): מופע ענק על הנהר בבימוי ג'אנג ימו, עם הרים כרקע ועשרות משתתפים על המים. מתקיים בערב.

חובה לעשות

• לשוט בנהר לי מגווילין ליאנגשו בבוקר שקט.
• לרכוב באופניים לאורך נהר יולונג.
• לראות את הטרסות בלונג'י וללון בכפר.
• לאכול מי-פן, אטריות אורז של גווילין, ולנסות דג בבירה ביאנגשו.

אוכל מקומי

הדבר שאנשי גווילין אוהבים ביותר הוא מי-פן (Guilin rice noodles): אטריות אורז רכות בציר צלול, עם בשר חזיר או בקר, בוטנים וירקות כבושים, ועם הרבה רטבים שמוסיפים לפי הטעם. בכל בוקר יש תור בחנויות הקטנות. ביאנגשו מזמינים דג בבירה (Beer fish): דג נהר מבושל עם עגבניות, פלפלים ובירה מקומית. עוד מנה מקומית היא טארו מליפו מבושל עם בשר חזיר. טיפ: ברחוב המערב לא תמיד האוכל הכי טוב, והמסעדות בסמטאות הצדדיות מציעות לרוב מנות יותר מקומיות. עוד על מטבחי סין במדריך האוכל והתרבות.

תרבות ואירועים

האזור הוא בית לבני צ'ואנג, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בסין, וליאו, שחיים בכפרי הטרסות. בכפר הואנגלו של בני יאו האדומים הנשים ידועות בשיער הארוך מאוד שהן אוספות בצורה מסורתית. בכפרים אלה מבקרים בכבוד: שואלים לפני שמצלמים אנשים, לא נכנסים לבתים פרטיים בלי הזמנה, ותומכים בכפר בקניית חטיפים או אוכל ולא רק בהליכה דרכו. חג "השלישי בחודש השלישי" (סאן-יואה-סאן) של בני צ'ואנג נחגג באביב בשירה וריקודים, ושירי ליו סאנג'ה המפורסמים מושרים באירועים רבים. בספינות הנהר הרשמיות יש כיום גם שייטים בנושאי תרבות כמו שירה, תה והחג הזה. חג האביב והחגים הלאומיים מביאים עומס.

בילוי ופנאי

בגווילין עצמה הערב נעים בנהר ובאגמים של העיר. ביאנגשו הלילה קורה ברחוב המערב: בארים, מוזיקה חיה ומסעדות על הנהר. ביום עושים אופניים בין הכפרים, מטפסים על גבעה לנוף, או יושבים בבית קפה בצל. אפשר גם לבחור בכפר שקט מחוץ לעיירה כדי להימנע מההמון.

מחירי כרטיסים

המחירים ביואן (¥), מהאתר הרשמי של נהר לי. כדאי לבדוק שוב לפני הביקור.

• שייט הפנינה בנהר לי, ספינת שלושה כוכבים: 215 ¥ למבוגר, שכולל כניסה לאזור (54 ¥) ועוד 161 ¥ כרטיס ספינה. ארוחת צהריים בספינה אופציונלית ב-30 ¥. השייט חד-כיווני: יורדים ביאנגשו, והנסיעה אל המזח ומיאנגשו חזרה אינה כלולה. חובה לקנות לפחות יום מראש. ההזמנה בשם מלא עם תעודת זהות או דרכון, ובעלייה בודקים אותם. לפי האתר, ילדים עד גיל 6 או עד 1.2 מטר נכנסים בחינם, בני 6 עד 18 וסטודנטים בתואר ראשון ומטה משלמים חצי על דמי הכניסה, ובני 65 ומעלה פטורים מדמי הכניסה. ספינות ארבעה וחמישה כוכבים קיימות במחיר גבוה יותר.
• הר החדק, מערת חליל הקנה, טרסות לונג'י, סירות הבמבוק ביולונג, "רושם ליו סאנג'ה": מחיר עדכני באתר הרשמי.

איך מגיעים ואיך מתניידים

גווילין מחוברת בטיסות ובשירות רכבות מהירות לערים הגדולות בסין. מגווילין ליאנגשו אפשר להגיע בשייט (כארבע שעות) או באוטובוס וברכב פרטי (בערך שעה וחצי), ומיאנגשו יוצאים לשטח באופניים, קטנועים חשמליים ומוניות. ללונג'י יוצאים מגווילין בהסעה או ברכב פרטי, כשעתיים וחצי נסיעה, ואפשר ללון שם. מסלול נוח: יום בגווילין, יום שייט ויאנגשו, יום או יומיים בכפרים, ויום בלונג'י.

מתי לנסוע

אפריל-מאי (נהר ירוק, גבעות ערפליות, שדות מוצפים) וספטמבר-אוקטובר (שמיים צלולים, טרסות זהובות) הם הזמנים היפים. הקיץ חם ולח ויש גשמים, והנהר גבוה ושוצף, והחורף קריר ושקט, עם פחות תיירים. בחגים לאומיים כמו שבוע ה-1 באוקטובר, המקום עמוס מאוד ועדיף להימנע.

מה חדש

• שייטים בנושאי תרבות: באתר הרשמי של נהר לי מוצגים כיום שייטים תמטיים בספינות כוכבים, בין השאר בנושאי תה, שירה, "השלישי בחודש השלישי", ליו סאנג'ה ותרבות הדייגים.
• הספינות: ספינות החמישה כוכבים מונעות בהנעה חשמלית או בהנעה דלת פליטות, ובספינות השלושה כוכבים יש הדרכה בסריקת קוד בשפות שונות ו-WiFi.
• רישום זהות: קניית כרטיס לשייט היא בשם מלא, ובעלייה נבדקת התאמה בין הכרטיס, האדם והתעודה.