ארצות הברית: אוכל ותרבות

המנות שחייבים לטעום מכל אזור, מברביקיו ועד לובסטר רול, דיינרים ושווקי אוכל, טיפים ומנהגי מסעדות, חגים ופסטיבלים לפי חודשים, וכללי התנהגות באתרים מקודשים.

המטבח האמריקאי הוא הרבה יותר מהמבורגר. זו מדינה של מהגרים, וכל גל הגירה השאיר אחריו מנות: פיצה וכריכים מהאיטלקים, בייגלס ודלי מהיהודים, טאקו מהמקסיקנים, דים סאם מהסינים, ומטבח הדרום שנולד מהמפגש של מטבחים אפריקאיים, אירופיים וילידים. ולכל אזור יש מנה שהוא מתגאה בה, ושהמקומיים מתווכחים עליה בלהט. הוסיפו לזה דיינרים פתוחים כל הלילה, שווקי אוכל, ומנות בגודל שמפתיע כמעט כל ישראלי, ותבינו למה האוכל הוא חלק מהטיול. זה המדריך למה להזמין, איך מתנהגים במסעדה ומה חוגגים מתי.

מה לאכול, לפי אזור

החוף המזרחי וניו אינגלנד - פיצה ניו יורקית — משולש דק וגדול שמקפלים לאורך. ראו ניו יורק. - בייגל עם קרם צ'יז וסלמון — ארוחת הבוקר הניו יורקית. - פסטרמה בדלי — כריך ענק בלחם שיפון, עם מלפפון חמוץ בצד. - לובסטר רול וקלאם צ'אודר — בבוסטון ובמיין. ראו בוסטון וניו אינגלנד. - קציצות סרטנים — במרילנד ובוושינגטון.

הדרום - ברביקיו — בשר שמעשנים לאט, שעות ארוכות, על עצים: בריסקט בטקסס, חזיר משוך בקרוליינה, צלעות בממפיס ובקנזס סיטי. כל אזור עם רוטב ושיטה משלו. - עוף מטוגן וביסקוויטים — עם רוטב לבן, או עוף עם וופלים. - מטבח קריאולי וקייג'ון — בניו אורלינס: גמבו, ג'מבליה ובייניה עם אבקת סוכר.

פלורידה - כריך קובני וקפה קובני — במיאמי. ראו מיאמי ודרום פלורידה. - פאי ליים — העוגה החמצמצה של הקיז.

המערב התיכון - פיצה דיפ דיש ונקניקייה שיקגואית — ראו שיקגו. - סטייק — באזור שהיה פעם מרכז תעשיית הבשר.

המערב והדרום-מערב - טאקו ובוריטו — בלוס אנג'לס, בסן דייגו ובטקסס, וגם "בוריטו מישן" בסן פרנסיסקו. ראו לוס אנג'לס וסן דייגו. - טקס-מקס ומטבח ניו מקסיקו — צ'ילי קון קרנה, אנצ'ילדות, נאצ'וס, וצ'ילי אדום וירוק. - לחם מחמצת וסרטן דאנג'נס — בסן פרנסיסקו. ראו סן פרנסיסקו ויוסמיטי. - פוקי והפלייט לאנץ' — בהוואי. ראו הוואי.

בכל מקום - המבורגר — מהרשתות האזוריות (In-N-Out במערב, Shake Shack במזרח) ועד בורגרים של שף. - פנקייקים עם סירופ מייפל — ארוחת בוקר עם בייקון, ביצים ונקניקיות. - פאי תפוחים — "אמריקאי כמו פאי תפוחים". - מק אנד צ'יז — פסטה ברוטב גבינה, נחמה אמריקאית.

איפה אוכלים

• דיינרים — מסעדות עממיות עם ספסלים מרופדים, דלפק ותפריט ענק, חלקן פתוחות 24 שעות. הכי טוב לארוחת בוקר.
• שווקי אוכל ואולמות אוכל — צ'לסי מרקט בניו יורק, גרנד סנטרל מרקט בלוס אנג'לס, שוק הפרי בילדינג בסן פרנסיסקו, וטיים אאוט מרקט במיאמי ובשיקגו. דרך מצוינת לטעום כמה דברים בארוחה אחת.
• משאיות אוכל — בכל עיר גדולה, ובמיוחד בלוס אנג'לס ובאוסטין.
• שווקי איכרים — בכל עיר, בדרך כלל בסופי שבוע, עם פירות, ירקות, מאפים ואוכל מוכן.
• כשרות — בניו יורק, במיאמי, בלוס אנג'לס ובשיקגו יש מסעדות כשרות רבות וסופרמרקטים עם מחלקות כשרות. בערים אחרות המבחר קטן יותר, וכדאי לבדוק מראש.

שתייה

• בירה מקומית — מהפכת הבירה של המבשלות הקטנות (Craft Beer) הגיעה כמעט לכל עיירה.
• יין — עמק נאפה וסונומה בקליפורניה, ואורגון ומדינת וושינגטון בצפון-מערב.
• ויסקי בורבון — מקנטקי, עם מזקקות שאפשר לבקר בהן.
• קפה — רשתות בכל פינה, ובתי קפה מקומיים טובים בכל עיר גדולה. בדיינר, הקפה הפילטר ממלאים שוב ושוב בחינם.
• גיל 21 — גיל השתייה החוקי. מבקשים תעודה מזהה בברים ובחנויות, גם ממי שנראה מבוגר.

מנהגי מסעדות שכדאי להכיר

• טיפ — חלק מהשכר של המלצרים. נהוג להשאיר 18%–22% מהחשבון לפני מס. ברוב המסעדות המחשבון בקופה מציע אחוזים. בבר משאירים דולר-שניים למשקה.
• מס — המחירים בתפריט לא כוללים מס מכירה, שמתווסף בחשבון.
• מנות — המנות גדולות מאוד. מקובל לחלוק, ומקובל לבקש לקחת את השאריות הביתה ("to go box").
• מים וקרח — מים בכוס עם קרח מגיעים בחינם, ובמשקאות קלים בדרך כלל יש מילוי חוזר.
• הזמנת מקום — במסעדות מבוקשות מזמינים מראש באפליקציות, לפעמים שבועות לפני.
• "מחכים להושבה" — ברוב המסעדות לא מתיישבים לבד: מחכים בכניסה למארח שיושיב.

תרבות ומנהגים

• שיחות חולין — אמריקאים ידידותיים ומדברים בקלות עם זרים, במעלית ובתור. ה"How are you?" הוא בעיקר ברכה, לא שאלה.
• תורים ומרחב אישי — מקפידים על תור ושומרים מרחק.
• עישון — אסור ברוב המקומות הסגורים, ובערים רבות גם בפארקים ובחופים.
• ספורט — בייסבול בקיץ, פוטבול בסתיו ובחורף, כדורסל והוקי בחורף. משחק באצטדיון, עם נקניקייה ובירה, הוא חלק מהתרבות.

חגים ופסטיבלים לפי חודשים

• ינואר — ראש השנה האזרחית (1 בינואר), יום מרטין לותר קינג (יום שני השלישי).
• פברואר — יום הנשיאים (יום שני השלישי), הסופרבול בתחילת החודש, וראש השנה הסיני בצ'יינה טאון של ניו יורק ושל סן פרנסיסקו (בינואר או בפברואר).
• מרץ — יום פטריק הקדוש (17 במרץ), עם מצעדים, ובשיקגו הנהר נצבע בירוק.
• מרץ-אפריל — פריחת הדובדבנים בוושינגטון. מרתון בוסטון ביום שני השלישי של אפריל.
• מאי — יום הזיכרון (יום שני האחרון), שפותח את עונת הקיץ.
• יוני — חודש הגאווה, עם מצעדים בערים הגדולות. יוניטינת' (19 ביוני), חג חירות העבדים.
• יולי — יום העצמאות, 4 ביולי: זיקוקים, מצעדים וברביקיו בכל מקום.
• ספטמבר — יום העבודה (יום שני הראשון), סוף הקיץ.
• אוקטובר — שלכת בצפון-מזרח, וליל כל הקדושים (31 באוקטובר), עם תחפושות ודלעות.
• נובמבר — יום הוותיקים (11 בנובמבר), ויום ההודיה (יום חמישי הרביעי), החג המשפחתי הגדול של אמריקה, עם הודו ופאי דלעת. מצעד מייסי'ס בניו יורק. למחרת, "בלאק פריידיי", יום המבצעים.
• דצמבר — חג המולד: אורות, שווקי חג, עץ האשוח של רוקפלר סנטר. ובערב ראש השנה, הכדור בטיימס סקוור.

בימי החגים הפדרליים משרדי ממשלה ובנקים סגורים, וחלק מהמוזיאונים פועלים בשעות אחרות. ביום ההודיה ובחג המולד הרבה מקומות סגורים לגמרי, וההבדל בין "פתוח" ל"סגור" כדאי לבדוק מראש.

אתרים מקודשים וכללי לבוש

• כנסיות ובתי תפילה — רוב הכנסיות פתוחות למבקרים מחוץ לשעות התפילה. נכנסים בשקט, בלבוש מכובד (כתפיים מכוסות ובלי בגד ים), ומורידים כובע. בתפילות גוספל בהארלם ובמקומות אחרים, מצטרפים כמתפללים ולא כקהל: מגיעים בזמן, לא מצלמים ולא יוצאים באמצע.
• בתי עלמין ואנדרטאות — בארלינגטון, באנדרטת 11 בספטמבר ובפרל הארבור שומרים על שקט ועל כבוד, ולא מצלמים בצורה שמזלזלת במקום.
• אתרים ילידיים — בשטחי השבטים האינדיאניים (נאוואחו, הופי, ההואלפאי ואחרים) ובאתרים מקודשים בהוואי יש כללים משלהם: לא נכנסים לשטחים סגורים, לא מצלמים טקסים ואנשים בלי רשות, ולא לוקחים אבנים, לבה או חפצים כמזכרת.
• בפארקים הלאומיים — הולכים רק בשבילים, לא מאכילים חיות ושומרים מהן מרחק, ומשאירים את המקום כפי שמצאנו אותו.