הים השחור והמזרח: טרבזון, סומלה, אוזונגול, קצ'קר ואיידר, נמרוד וגבקלי טפה
מדריך למזרח הים השחור של טורקיה: טרבזון, מנזר סומלה על הצוק, אגם אוזונגול, הרי קצ'קר ומישורי איידר, ובתוספת קצרה המזרח הרחוק: הר נמרוד וגבקלי טפה בשאנליאורפה, עם מחירי כניסה לפי התעריף הרשמי.
הים השחור של טורקיה הוא ההפך הגמור מהריביירה: ירוק עד כדי כאב בעיניים, גשום, ערפילי ועם הרים שיורדים ישר לים. כאן אין חופי רחצה מפורסמים, אלא מנזר שדבוק למצוק, אגם הרים עם מסגד קטן על שפתו, מישורי גבעות שבהם הרועים עולים בקיץ עם העדרים ושדות תה שנראים כמו שטיח. מי שהגיע עד לכאן בדרך כלל כבר ראה את איסטנבול ואת קפדוקיה ורוצה משהו אחר: טבע, אוכל חמאתי, ושקט. בסוף המדריך תמצאו תוספת קצרה על המזרח הרחוק, הר נמרוד וגבקלי טפה, למי שרוצה להמשיך עוד. את התמונה הכללית תמצאו במדריך הסקירה.

למי הים השחור והמזרח מתאימים
למטיילים שאוהבים טבע, לחובבי הליכה בהרים ולמי שמחפש טורקיה פחות תיירותית. זה אזור שמתאים לרכב שכור או לנהג, כי המרחקים ארוכים והדרכים מתפתלות. הוא לא מתאים למי שמחפש ים וחול בקיץ, ולא למי שמתכנן טיול קצר מאוד: כדאי להקדיש לו שלושה עד ארבעה ימים לפחות. חובבי ארכאולוגיה וסיפורי התחלות יעדיפו את הקטע של המזרח.
האטרקציות המובילות
- טרבזון (Trabzon): עיר הנמל הגדולה של האזור, וגם בסיס נוח לכל הטיולים. יש בה טיילת, שוק, מסגדים ובתי אבן. מוזיאון טרבזון בבית קוסטקי (Kostaki) עם אוסף האזור: 3 אירו לפי התעריף הרשמי, סגור בימי שני. כנסיית אנה הקטנה (Küçük Ayvasıl) בעיר חינם. שעה עד שלוש שעות, ולא יותר.
- מנזר סומלה (Sümela): מנזר אורתודוקסי שנבנה על מצוק מעל עמק אלטינדרה, כ-48 ק"מ ממרכז טרבזון, בתוך הפארק הלאומי של העמק. מסלול הגישה כולל חניה, שאטל בתשלום מהחניה (לפי העונה) והליכה על מדרגות דרך יער. בפנים חדרי המנזר והקפלה עם פרסקאות מהמאה ה-18. לפי הרשומה הרשמית המנזר נפתח מחדש ב-1 ביולי 2021 אחרי שנות שימור. הכניסה: 20 אירו לפי התעריף הרשמי, והכניסה לפארק הלאומי נגבית בנפרד. הדף של משרד התרבות מציג כעת פתיחה בין 8:00 ל-17:00 (כרטיסים עד 16:30), אבל השעות משתנות בין עונות, ולכן בדקו באתר הרשמי ביום הביקור. מי שהולך בבוקר מקבל פחות קהל. חצי יום.
- אוזונגול (Uzungöl): אגם הרים בגובה 1,090 מטר, כ-99 ק"מ מטרבזון ו-19 ק"מ מהעיירה צ'איקרה (Çaykara), מוקף יער אורנים. לפי משרד התרבות הוא נוצר מגלישת אדמה שחסמה נחל. סביבו מסגד קטן, מסעדות ובתי נופש, והטיול הנעים הוא הליכה סביבו או לעלות לשביל הנוף. שעה עד שלוש.
- רכס קצ'קר (Kaçkar): רכס הרים בין ריזה, ארטווין וארזורום, שפסגתו הגבוהה בכ-3,900 מטר. שטח של כ-53 אלף הקטר הוכרז פארק לאומי ב-1994. הנקודות המתאימות לביקור קצר הן הפארק בעמק איידר, בדרך כלל דרך העיירה צ'ימלי הימשין (Çamlıhemşin), כ-16 ק"מ מהפארק. ההולכים לכמה ימים מתחילים משם את המסלולים לפסגות.
- איידר (Ayder): מישור הרים (יאילה) בקצה העמק. יש בו בקתות עץ, מפלים, מעיינות חמים בטמפרטורה של כ-55 מעלות לפי אתר המקום, ובקיץ הרועים והמבקרים עולים אליו. הכי יפה בבוקר, כשהערפל עולה.
- יישובי הרים נוספים (יאילות): משרד התרבות של ריזה מונה, בין היתר, את אנזר (Anzer, 2,105 מטר), פלוביט (Palovit) והוזר (Huser). לכל אחד אופי משלו, ורבים מגיעים אליהם בג'יפ או בהליכה.
- שדות התה של ריזה: מדרונות ירוקים סביב העיר ריזה, בהם מוזיאונים קטנים וגינות תה שבהן אפשר לשתות כוס ישר מהמטע.

חובה לעשות
- לעלות לסומלה בבוקר, לפני אוטובוסי הסיורים.
- להקדיש שעה לטיול סביב אוזונגול.
- לישון בקצ'קר או באיידר לפחות לילה אחד, ולטייל ביאילה.
- לאכול ארוחת בוקר מקומית עם קויימק וחמאה.
- בדרך חזרה: כוס תה בגינה בין שדות התה.
אוכל מקומי
האוכל כאן שונה מהמטבח הדרומי: פחות שמן זית, יותר חמאה, תירס, כרוב ודגים קטנים. לפי משרד התרבות של טרבזון, החמסי (hamsi, אנשובי) הוא סמל המטבח, ויש בעיר 40 מנות שמוכנות ממנו. כדאי לנסות: חמסי מטוגן, או אורז עם אנשובי; קויימק (kuymak, גם מוכר כמיחלמה), תבשיל חם של קמח תירס, חמאה וגבינה נמתחת שאוכלים לארוחת בוקר; קציצות אקצ'אבט (Akçaabat köfte), קציצות בשר על האש עם עגבנייה צלויה; לחם ואקפיקביר (Vakfıkebir) וחמאת טוניה, שני מוצרים עם סימן גיאוגרפי; ולקינוח חלב אורז מחמסיקוי (Hamsiköy). תה ריזה חזק וחם נשתה בכל מקום. עוד על האוכל הטורקי במדריך האוכל והתרבות.

תרבות ואירועים
תרבות הים השחור קשורה ליאילות: בקיץ משפחות עולות עם הבקר להרים, ובתי העץ והחגים נשמרים. המוזיקה המקומית כוללת את הקמנצ'ה (כלי מיתר קצר) והריקוד "הורון". בימי קיץ מתקיימים אירועים בהרים, אך לא אימתנו לוח תאריכים, ולכן בדקו באתר הרשמי של המחוז. סומלה הוא אתר תרבות ודת עתיק, ולכן כדאי להתנהג בו בשקט ובכבוד. בכניסה למסגדים לבשו כתפיים וברכיים מכוסות והסירו נעליים.
בילוי ופנאי
הלילה בים השחור שקט, ובקצות הכפרים יש בתי קפה ומסעדות. הבילוי הוא טבע: הליכה בשבילי הרים, רפטינג בנהר פירטינה (Fırtına), מעיינות חמים באיידר, ובחורף שלג וגלישה. בחופי הים עצמם לא ממהרים לרחצה, אבל בטרבזון ובריזה יש טיילות מעוצבות. חופים וחיי לילה תמצאו בדרום, באנטליה.

התוספת של המזרח הרחוק: נמרוד ושאנליאורפה
מי שממשיך מזרחה פוגש עולם אחר, ארכאולוגיה שקדמה לערים. כל אתר דורש יום משלו, ועדיף לשלב אותם בסיבוב אחד.
- הר נמרוד (Nemrut): בגובה כ-2,150 מטר במחוז אדיאמן. על פסגה מלאכותית ניצבים פסלי ענק של אלים מתקופת הממלכה הקומאגנית, מאבן גיר בגובה 8-10 מטרים, מקברו של המלך אנטיוכוס הראשון. אתר מורשת עולמית של אונסק"ו מ-1987. הכניסה לפי התעריף הרשמי: 10 אירו. לפי מנהלת התרבות של אדיאמן העונה המתאימה לעלייה היא מאמצע מרץ ועד אמצע נובמבר, תלוי במזג האוויר. מומלץ זריחה או שקיעה, וצריך שכבה חמה גם בקיץ. סיור הזריחה כולל בדרך כלל גם את ארסמיה, יני-קלה וגשר צ'נדרה, וכל הסיור נמשך כ-5-6 שעות לפי המנהלת.
- גבקלי טפה (Göbekli Tepe): מקדש ניאוליתי חצוב בעמודים בצורת T, אחד המתחמים המונומנטליים הקדומים בעולם. נרשם באונסק"ו ב-2018. לפי האתר הרשמי הוא פתוח כל יום בין 8:30 ל-17:30 (כרטיסים עד 17:00). כרטיס: 20 אירו, ועוד 3 אירו למרכז ההמחשה. כשעתיים, ומומלץ לשלב עם מוזיאון הארכאולוגיה של שאנליאורפה (Şanlıurfa), שבו ממצאים מהאתר והפסל הקדום "איש בליקליגול".
- קרהנטפה (Karahantepe): אתר ניאוליתי נוסף כ-55 ק"מ מהעיר. בדף הרשמי של משרד התרבות הוא מסומן כרגע כסגור, ולכן בדקו את הסטטוס לפני שמתכננים.
- בליקליגול (Balıklıgöl) ושוק העיר: אגם עם דגים בלב העיר, אתר שנחשב קדוש, שהמסורת המקומית קושרת לסיפור אברהם. סביבו גנים ומסגדים ושוק עתיק. יש גם מוזיאון הפסיפסים של האלפליבהצ'ה (Haleplibahçe) בכרטיס של 10 אירו, ופתוח בערב.
- אוכל: שאנליאורפה מפורסמת בצ'יי קופטה (çiğ köfte), מנה של בשר חי כתוש עם בורגול ופלפל, שמוגשת בעיר באופן מסורתי. בעיר מוכרים גם לאחמג'ון וקבב. ראו עוד במדריך האוכל והתרבות.

מחירי כרטיסים
המחירים נלקחו מהתעריף הרשמי של משרד התרבות והתיירות (DÖSİM), לתיירים זרים, ביורו. בעיתונות המקומית דווח על תעריף חדש שייכנס לתוקף באפריל 2027. מחיר עדכני באתר הרשמי.
- מנזר סומלה: 20 אירו; הפארק הלאומי של עמק אלטינדרה נגבה בנפרד, מחיר עדכני באתר הרשמי.
- מוזיאון טרבזון: 3 אירו; כנסיית אנה הקטנה: חינם.
- אוזונגול, איידר, הליכה ביאילות: ללא כרטיס אתר; מחיר שאטלים, בקתות ומעיינות אצל המפעיל.
- הר נמרוד: 10 אירו.
- גבקלי טפה: 20 אירו; מרכז ההמחשה 3 אירו.
- מוזיאון הפסיפסים בשאנליאורפה: 10 אירו.
- קרהנטפה: סגור כעת לפי הדף הרשמי.
איך מגיעים ואיך מתניידים
לטרבזון יש נמל תעופה, עם טיסות פנים. מהעיר לסומלה כשעה נסיעה (כ-48 ק"מ), לאוזונגול כשעה וחצי עד שעתיים (כ-99 ק"מ). לקצ'קר ולאיידר נוסעים לאורך החוף מזרחה לריזה, ומשם כ-65 ק"מ לצ'ימלי הימשין, בדרך שנמשכת בסך הכול כשלוש שעות מטרבזון. בהרים עצמם נוח לשכור רכב או ג'יפ, ויש דולמוש (מיניבוס) לפי לוח. לשאנליאורפה יש נמל תעופה משלה. מהעיר לגבקלי טפה כ-20 דקות, וממנה להר נמרוד כשעתיים עד שלוש שעות נסיעה. סיורים מאורגנים הם הדרך הקלה לשלב את המזרח. מידע כללי על טיסות ורכבות במדריך הסקירה.
מתי לנסוע
לפי שירות המטאורולוגיה של טורקיה, בים השחור גשום ולח בכל עונות השנה, ולכן צריך מעיל גשם בכל חודש. הזמן הטוב ביותר לטרבזון, סומלה ואוזונגול הוא מאי עד ספטמבר. ליאילות של קצ'קר ואיידר הכי טוב ביוני-ספטמבר, ובחורף יש שלג. הר נמרוד נגיש בעיקר מאמצע מרץ עד אמצע נובמבר. במזרח הרחוק הקיץ חם מאוד, ולכן אפריל-מאי וספטמבר-אוקטובר עדיפים.
מה חדש
בדף הרשמי של משרד התרבות קרהנטפה מסומנת כסגורה. הדף של סומלה מציג כעת שעות פתיחה של 8:00-17:00, שונות מההודעה הרשמית הישנה (8:00-19:00), ולכן יש לבדוק ביום הביקור. באפריל 2027 צפוי עדכון תעריפים לאתרים רבים, ולכן אם אתם מתכננים לשנה הבאה, בדקו מחירים מחדש.
.jpg?width=500)
.jpg?width=500)



