מצרים: קושרי, פול ומולוח'יה, ערבית ביום-יום ופסטיבלים
מה לאכול ולשתות במצרים: קושרי, פול מדמס, טעמיה, מולוח'יה, פתה, חוואוושי, פטיר, אום עלי, תה בנענע, מיץ קנה סוכר וקרקדה, ביטויים בערבית, מנהגים ולבוש בבתי תפילה, ופסטיבלים ותאריכי החגים 2026 עד 2027.
המטבח המצרי הוא אוכל של רחוב, של שולחן משפחתי ושל בוקר ארוך עם ביצים, פול ולחם חם. הוא צמחוני כמעט בטבעו, מבוסס על קטניות, אורז, עגבניות ושום מטוגן, ומתאים לכל כיס: קערת קושרי מהרחוב היא ארוחה זולה במיוחד, ושולחן מזרחי עם בשרים על האש הוא כבר סיפור אחר. הנה מה שכדאי להזמין, מה לשתות, כמה מילים בערבית שפותחות דלתות, איך להתנהג בבתי תפילה, ומה קורה במצרים בכל חודש. את הרקע על המדינה עצמה ועל מסלולי הטיול תמצאו במדריך הסקירה על מצרים.

המנות שחייבים לנסות
- קושרי (كشري): המנה הלאומית של מצרים. שכבות של אורז, עדשים, מקרוני ופסטה דקה, חומוס ובצל מטוגן פריך, עם רוטב עגבניות חריף וחומץ שום ("דקה") שמוסיפים לפי הטעם. טבעוני לגמרי, שבע ומחמם. מזמינים קערה בינונית, ומי שרוצה בצל נוסף מבקש.
- פול מדמס (فول مدمس): פול חום מבושל לאט, מתובל בלימון, שמן וכמון. הארוחה הצמחונית של הבוקר, עם לחם בלדי ועם ביצה קשה לצדו.
- טעמיה (طعمية): הפלאפל של מצרים נעשה מפול ולא מחומוס, ולכן ירוק מבפנים ורך יותר. מקבלים אותו בפיתה עם סלט וטחינה, או כמנת פתיחה.
- מולוח'יה (ملوخية): מרק או תבשיל עשבי ירק ירוק, מרוכז, ריחני עם כוסברה ושום, שמוגש על אורז ועם עוף או ארנב. אוהבים או שונאים, בדרך כלל אוהבים.
- פתה (فتة): לחם קלוי ואורז, רוטב עגבניות ושום וחומץ, לרוב עם בשר או כתף כבש שבושלה שעות. אוכל חגים ומשפחה.
- חוואוושי (حواوشي): לחם בלדי ממולא בבשר טחון מתובל ונאפה עד שהקצה פריך. ארוחת צהריים מהירה ושמנה.
- פיטיר מישלתט (فطير مشلتت): בצק עלים שנמרח בשמן ומתקפל, בגרסה מלוחה (עם גבינה או בשר) או מתוקה (עם סוכר ודבש). ידוע כ"הפיצה המצרית".
- מחשי (محشي): עלי גפן, כרוב וקישואים ממולאים באורז ותבלינים. חמאם מחשי הוא יונה ממולאת באורז או פריקה, מנה של שולחנות חגיגיים.
- אום עלי (أم علي): קינוח חם של בצק עלים, חלב, אגוזים וצימוקים אפוי בתנור. אומרים שנולד בארמון של סולטנה, ולכן הוא עשיר כמו שהוא.
- בסבוסה וקונאפה: עוגות סולת ומיני מתוק מסוכר ושומן שאוכלים בקפה, ובחגים בכמויות.

משקאות
- תה (شاي): המשקה הלאומי. תה שחור חזק, מתוק, לרוב עם נענע טרייה ("שאי בנענע"). בבית קפה מצרי (אהווה) אפשר לשבת שעות על כוס אחת.
- קפה תורכי (אהווה מזבוט), בשלוש דרגות סוכר: בלי, קצת וכמו שצריך.
- סוביה (سوبيا): משקה קר מחלב קוקוס, סוכר וחלב, וגם מיץ קנה סוכר (عصير قصب) סחוט טרי בדוכנים ברחוב, עם קרח ולימון. ממתיק ומרענן, מגיע בקיץ.
- קרקדה (كركديه): חליטת היביסקוס אדומה, מוגשת חמה בחורף וקרה בקיץ. חמצמצה ויפה בצבע.
- ערק סוס (שורש ליקריץ) מוגש קר בשווקים, וגם תמר הינדי (תמרהינדי) בקיץ.
- אלכוהול: בירה מקומית כמו סטלה מוגשת בבתי מלון ובמסעדות מסוימות, ובמקומות שאינם תיירותיים רבים לא מגישים אותה. אל תניחו שיש בכל מקום.

בתי קפה ושווקים
הקפה המצרי הוא מוסד חברתי: שולחנות קטנים, שש-בש (שש בש), נרגילה ושיחות. בקהיר כדאי לשבת בבית קפה בסמטה של ח'אן אל-ח'לילי, ובשווקי הבוקר ללקט ירקות, חלבה, גבינות וטעמיה ישר מהמחבת. בלוקסור ובאסואן דוכני פירות, תמרים ומיץ רימונים הם חלק מהנוף. באלכסנדריה הדגים טריים מהנמל, ובסיני ובים האדום תמצאו מסעדות של דגי ים על החוף.
ערבית: כמה מילים שפותחות דלתות
הערבית המצרית היא המפורסמת ביותר בעולם הערבי, בזכות הקולנוע והטלוויזיה. כמה מילים מספיקות כדי לגרום לחיוך:
- אהלן / אהלן ביך (أهلا): שלום, ברוך הבא.
- איזיק? (إزيّك): מה שלומך? תשובה: אלחמדוליללה (الحمد لله), תודה לאל.
- שוכראן (شكراً): תודה. עפוואן (عفواً): בבקשה, סליחה.
- יאללה (يلا): קדימה. מאליש (معلش): לא נורא, סליחה, עזוב.
- בכם? (بكام): בכמה? וגאלי אוי (غالي): יקר מדי.
- מיה (مية): מים. עיש (عيش): לחם (והמילה הערבית ל"חיים").
- אינשאללה (إن شاء الله): אם ירצה השם. אומרים אותה על כל מה שבעתיד, מזמן הגעה ועד הפגישה.
- לא, שוכראן (لا شكراً): לא, תודה. משפט שימושי בשווקים.
מנהגים ונימוסים
- ברכות וקרבה. המצרים חמים ושואלים הרבה שאלות. "מאיפה אתם?", "איפה המשפחה?" הן סקרנות ידידותית. קבלו אותה בחיוך.
- טיפים (בקשיש, بقشيش). חלק מהשכר במקומות רבים. משאירים מעט במסעדה, למלצר, למדריך, לנהג ולמי שפתח לכם דלת. החזיקו שטרות קטנים.
- מיקוח. בשווקי תיירות מתמקחים. מתחילים בחצי, מחייכים ומסיימים באמצע. במקום עם מחיר קבוע לא מתמקחים.
- צילום. ביקשו רשות לפני שמצלמים אנשים, ובמיוחד נשים. אתרים מסוימים אוסרים צילום פנים במקדשים מסוימים או דורשים כרטיס צילום, ויש הוראות על השלט בכניסה.
- יד ימין. אוכלים, מושיטים ומקבלים עם יד ימין, כמו בכל העולם הערבי.
- רמדאן. בחודש הצום ביום רבים לא אוכלים ולא שותים בפומבי, חלק מהמסעדות סגורות עד שקיעה, ואתרים עובדים בשעות מקוצרות. למשל, בדאשור נקבעו בזמן הרמדאן שעות 9:00 עד 15:00. בערבי הרמדאן, באיפטאר (ארוחת שבירת הצום), העיר חיה ומלאה שולחנות ברחוב.
לבוש בבתי תפילה
- מסגדים. כסו כתפיים וברכיים, ונשים כדאי שיביאו צעיף לכיסוי הראש. מורידים נעליים בכניסה, ואין להיכנס בזמן תפילה. בקהיר יש מסגדים מרשימים בקרבת המצודה ובעיר האסלאמית, ובדרך כלל מותר לשוטט בהם מחוץ לשעות התפילה.
- כנסיות קופטיות. בקהיר הקופטית ובמנזרים, לבוש צנוע ושקט. הקופטים הם קהילה נוצרית עתיקה שמתפללת בכנסיות עם איקונות, מנורות ועץ מגולף, ואפשר לבקר בהן בשעות הביקור.
- אתרים עתיקים. במקדשים ובקברים אין דרישת לבוש קפדנית, אבל החום והשמש כן: כובע, מים וקרם הגנה.
פסטיבלים ותאריכים מ-2026 עד 2027
- נובמבר 2026: פסטיבל הקולנוע הבינלאומי של קהיר, 11 עד 20 בנובמבר, במהדורה ה-47 ובשנת ה-50 להקמתו. בין 5 ל-14 בנובמבר מארח המוזיאון המצרי בקהיר תערוכה שמשלבת אמנות עכשווית עם אוסף העתיקות.
- דצמבר 2026 וינואר 2027: חג המולד הקופטי ב-7 בינואר 2027 (חג רשמי), מנהג שבו נוצרים אורתודוכסים חוגגים לפי הלוח הישן. ב-25 בינואר חג המהפכה, יום חופש.
- פברואר 2027: הרמדאן מתחיל בסביבות 9 בפברואר, והצום נמשך 29 ימים לפי המכון הלאומי לאסטרונומיה. ב-22 בפברואר זורחת השמש ישר אל תוך מקדש אבו סימבל בפסטיבל השמש, אירוע שחוזר גם ב-22 באוקטובר. ראו את מדריך אסואן ואבו סימבל.
- מרץ 2027: עיד אל-פיטר, חג סיום הצום, 9 עד 11 במרץ בערך (התאריך המדויק נקבע בראיית הירח; חלק מהלוחות נותנים 10 במרץ). בימים האלה רוב המקומיים נוסעים, חנויות סגורות, ואתרים פועלים בשעות מקוצרות.
- אפריל ומאי 2027: 25 באפריל, יום שחרור סיני. הפסחא הקופטית ב-2 במאי, ולמחרת, ב-3 במאי, שאם אל-נסים (شم النسيم), חג האביב הקדום ביותר במצרים: מצרים יוצאים לפארקים ולחוף הנילוס עם ביצים צבועות, בצל ירוק, תורמוס ופיסיח, דג בורי מלוח ומותסס (למי שמעז). הרכבות והטיסות הפנימיות מלאות, אז הזמינו מראש.
- מאי עד יוני 2027: עיד אל-אדחא, חג הקורבן, סביב 16 במאי, ו-6 ביוני ראש השנה ההיג'רי.
- אוגוסט 2027: ליקוי חמה מלא שיעבור מעל לוקסור, ראו את מדריך לוקסור.
אוכל לפי אזור
בקהיר קושרי, חוואוושי ופול. בלוקסור יונה ממולאת וקופתה על הגריל. באסואן אוכל נובי עם דגי נילוס וירקות ותבלינים. באלכסנדריה דגי ים וסרדינים בתנור. בים האדום צלייה על הגחלים ופירות ים בנמל, ובסיני ארוחות בדואיות סביב מדורה, עם תה ופיתות על הפחם.


.jpg?width=500)

.jpg?width=500)
